|
||||
|
||||
אני אכן טוענת כי מערכת החינוך הישראלית ממצבת את חנוכה כחג המרכזי בשנה, הן מבחינת מקומו (ארבעה חודשים אחרי תחילת השנה וחמישה חודשים לפני סוף שנת הלימודים) והן מבחינת כמות ההשקעה ההמושקעת בו. ההשקעה בפסח (מדאורייתא) פחותה בהרבה, בכל אופן ברחובות ובתל-אביב וברמת השרון. ייתכן שהמצב שונה במערכת החינוך הממלכתית דתית ובמערכת החינוך העצמאי. אני שומרת את בורותו במחוזות אחרים, דווקא. ואתה? |
|
||||
|
||||
בתגובה הראשונה שלך כתבת על חג החנוכה כחג המרכזי ביהדות. לא סייגת - במערכת החינוך. כאן אני נכנע. אני לא תוצר של החינוך הממלכתי. בעניין התזמון - התאריך שנקבע הוא תאריך היסטורי. אין כאן מזימה אפלה. בעניין התכנים - אולי יחכימונו שאר באי האתר בנוגע למרכזיותו של חג החנוכה בחינוך הממלכתי. |
|
||||
|
||||
יבדוק מר שרעבי את תגובתי הראשונה ויסיק מסקנות ממנה. אמרתי במפורש ''נקודת מרכז של שנת הלימודים'', וזאת בהקשר של מערכת חינוך הנועל, אשר עיוותתי ל''חינוך הנואל''. ובפרמטרים של מרכזיות ניתן לציין את המסיבה השנתית הגדולה, את תהלוכת הלפידים, את הסיפורים המלווים אותו... |
|
||||
|
||||
וממה שאני זוכר מכיתה ג', אז מקדישים תשומת לב שווה לסיפור יציאת מצרים, נצחון המכבים על היוונים, נצחון מרדכי על המן או אפילו הפסד בר כוכבא. דווקא לשבועות או ליום כיפור, חגים שאין מאחוריהם ''סיפור אנושי'', אלא משמעות מופשטת יותר, מקדישים פחות זמן, למיטב זכרוני. (כמובן יתכן שאני פשוט זוכר רק מה שיש מאחוריו ''סיפור אנושי'' והשאר שכחתי, אבל נראה לי שמקדישים זמן לפי כמה החג ''סיפורי'') |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |