בתשובה לרודי וגנר, 05/08/05 13:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני בהחלט יכול להבין כיצד רודי וגנר מתנפל כמוצא שלל רב כשדב מניח את צווארו לפני המודוס-ויונדי. כל עוד דב יניח את צווארו כך אכן יהיה יופי של דיון. כשנראה את רודי לקח על עצמו לקיחת- אחריות "מחנאית קולקטיבית" על מעשי בגידה של אני שמאל כמו טלי פחימה וענונו קלמנוביץ', אודי אדיב על מעשיהם, אז יהיה שווה לדון בכך. כמו גם על התמיכה של חלק מאותם בוגדים זוכים לה היישר מלב הברנז'ה השמאלנית בדמות רמי הויברגר ושות'. כשנראה הבעת צער אמיתי על "אחריות קולקטיבית" ותמיכה גם אם מסויגת באויב הפלסטיני על חשבון תמיכה במדינת ישראל -מצד אנשי שמאל כמובן חות מקריאות "המתנחלים/הימין/הדתיים הם פאשיסטים מסוכנים או אפילו "מופז הוא כובש רוצח" (ע"ע שולמית אלוני השבוע) אז יהיה אפשר להתחיל לחשוב. בינתיים הוגנרים ימשיכו לרדות במי שנותן לאנומליה של חוסר הסימטריה המשוועת לחגוג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במה פשעה פחימה? איפה כאן הבגידה? על פי מה שמסתבר, יותר ויותר נראה שכל הפארסה הזו איננה אלא נקמנות של השב"כ לאחר שנכשל לגייסה כסוכנת (סוכני השב"כ הודו כי ניסו לגייסה אולם היא סירבה). כמיטב המסורת הביטחוניסטית זה החל בסיוע לפיגוע, עבר למסירת סודות צה"ל, והידרדר ל"תרגום עוין" של מסמך צבאי (מסתבר כי מכל תושבי ג'נין אין ולו קורא עברית אחד, ובצר להם נזקקו ליכולת התרגום של פחימה). כעת, לאחר ששני העדים המרכזיים נגדה חזרו בהם בעימות מול פחימה ובעדותם אל מול בית המשפט והסתבר כי עברו עינויים במהלך החקירה בשב"כ, לא נותר לשופטת אלא להשאיר אותה במעצר עד תום ההליכים במה שנראה כלא יותר ממסווה דק למעצר מנהלי: "המבקשת הוכיחה כי נאמנותה אינה נתונה למדינת ישראל ובכך הפכה לגורם סיכון. הגדרתה ככזו ממחישה את הצורך בהמשך מעצרה" גם כל השטויות על "תמיכה באויב הפלסתיני" הן מיותרות. זה שיש אנשים בישראל שמתעקשים לראות בכל מי שהינו בן הגזע הלא נכון כאויב בכוח - חלקם מתוך גזענות פרימיטיבית וחלקם מתוך שיקולים פרגמטיים וציניים - זה חלק מהבעיה. זהו חרחור מלחמה אווילי, ולא לחינם חזר והעלה יהושפט הרכבי בהקשר הזה את מרד בר-כוכבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאני תומך בכל הפארסה של פחימה, ובכל זאת: פחימה תומכת, אם איני טועה, בזכרייה זבדי, שנחשב "אויב" לא רק בגלל שהוא בן לגזע הלא נכון. לכן אני חושב שפסקת הסיום שלך טיפה בעייתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמוני יקר: רמת הדיון אתך נמצאת הרחק מתחת לאפס. אתה מבייש את המחנה שלך. מסיבה זו, זו תהיה התגובה האחרונה שלי אלייך אי פעם. למען הקוראים האחרים (ולא למענך, כי אתה לא מקשיב), אציין כי: 1. פחימה, אדיב, וענונו וקלמנוביץ לא הרגו אף אחד. למעשה, האשמות נגד פחימה הצטמצמו בינתיים לכמעט אפס, וגם הם עדיין לא הוכחו. 2. ולמרות זאת, מי שגולש מספיק באייל יכול לזכור שלפני שנודע מה קורה עם פחימה, אני הודעתי שאם אכן ביצעה את הדברים המיוחסים לה, אני מגנה בחריפות את מעשיה ומזדעזע מהם. 3. לא דרשתי מדב שום "אחריות קולקטיבית". לא שמעת את זה ממני, כי לא אמרתי את זה. כל מה שאמרתי הוא שדב מוכן לתת כבוד לנרצחים באשר הם, ולהזדעזע מרצח באשר הוא. 4. חשוב לציין שלא ניסית אפילו להיענות לאתגר שלי. יום טוב לשאר הקוראים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |