 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, זה ציטוט של שלמה ארצי, שאני מאוד לא אוהבת אותו, אבל זה ממש מתאים. קראתי את הספר של מר טאוב, זה לא ה-מקום לביקורת, אבל משום ההקשר אוסיף הערה קטנה, שלדעתי גדי'לה ידע לתת דוגמאות מכמה דברים מועטים ביותר שהוא הכיר ומאד התלבשו על התיאוריה חסרת האחיזה שלו. נושאי המגבעת, שגם אני חוטאת בהאזנה לגב' פאלסקוג, הביאו עימהם משהו חדש, פרוע, ובלתי מוגדר, שכנראה ב-1991 היה חסר מאוד. לא הייתי מגזימה ומשווה את זה למה שהיה עם "שבלול" האלמותי והנפלא, המשובח, הנאצל ב-1970, אבל חבורת מתבגרים ערומים שטופי זיעה ואקורדים צורמים עוררה ענין גדול. ואז כמובן הם שמו לב כמה כיף, וסליחה על הביטוי, לשים זין על כולם. שלום חנוך (הנפלא ביותר, בעיני) הוא בלון נפוח עפ"י פישוף ושות', ובכלל, כל כותבי הטקסטים הגדולים שלנו נזרקו לאשפתות כשבאו החבריה והחליטו שהם פורצים בסערה לתודעת הקהל עם אימרות חסרות פשר, שצר לי מאוד רעי וידידי, חובבי הלהקה (שגם אני קצת משתייכת אליהם), אבל לא ניראה לי שהם הבינו מה שהם כתבו. בכלל, נראה לי שחלק מהעידן הפוסטמודרניסטי, וסליחה על הביטוי הדוחה, זה קודם למצוא איזה סמל/אימרה/משפט מפוצץ, ואז לחשוב מה הוא מסמל ומה משמעותו. וגם הג'ירפות, שאלבומם גם שוכן בביתי (לא מתוך בחירתי האישית) מתעטר לו באימרות כביכול גאוניות, שהעם הפשוט והנבוב באשר הוא לא מסוגל להבין. כן, גם אני אוהבת לשוחח עם כיסא. כדי לא להלאות אתכם הרבה ולהתיש כוחכם, אסכם ואומר: נושאי המגבעת עוד יזכרו הרבה, גם אם הלהקה נשמה 5 דקות. הג'ירפות לא. כי הג'ירפות נשמעות כמו חיקוי לעצמן, לעניות דעתי, וצוארן לא מספיק ארוך כדי ללאכול מצמרת העץ אליו הן פנו. צל"ש לעצמי על המטאפורה. וסליחה אם תגובתי העצבנית לא נגעה בכל מאת האחוזים בכתבה, אבל הייתי חייבת. ואל תשכחו, לפני שאנשים שונים בעלי טעם שונה עושים ממני בובת וודו לתקוע בה מסמרים ולהגיש לי זרי חוחים, שהכל הכל הכל זה טעמי-האישי-ודעתי-בלבד ותודה להורי שהביאוני עד הלום. אתם מוזמנים להגיב. באמת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם המטאפורה של צמרת העץ לא רעה, אם חשוב לך צל''ש ממישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את זה כולם כבר יודעים. אבל אמירה קטנה שלך היא מאוד לא מדויקת-''חלק מהעדין הפוסט מודרני זה למצוא משהו ואח''ד לחשוב מה הוא אומר'' זוהי אמירה לא מודיקת, הענין הוא שהמשמעות היא דבר מיותר לחלוטין בעולם הפוסט מודרני. באומנות הפוסט מודרנית בעיקר זו מהזן של נושאי המגבעת אין משמעות למשמעות.. אבל הנה הסבר אחר לחלוטין להבדל בין נושאי המגבעת- ההבדל בין סוראליזים (ג'ירפות) לדאדא (נושאי המגבעת) במקרה כזה יש משקל למכלול של השירים של הג'ירפות ואין שוםפ משמעות לנושאי המגבעת.. או ההבדל בין זנים שונים של סוראליזים ( במקרה כזה יש משמעות לשירים) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |