|
||||
|
||||
כפי שתיארתי לעצמי-אכן אינך בקי בקורות מלחמת אלג'יריה.ברור כי ל -FLN ופעולותיו היה משקל, אולם הצבא בצרפתי הצליח במידה רבה לשבור את הארגון ולשתק את פעולתו. אלא שלצורך העניין נקט באמצעים שלא היו מקובלים על דעת הקהל בצרפת, וזה מה שהוביל בסופו של דבר למפנה.אבל, אל תיתן לעובדות להפריע לך לבצע סדרות של אנלוגיות הסטוריות פשטניות. ובאשר לבן גוריון-נטיייתו (ונטיית כל בני דורו) לקולקטיביזם קשוח איננה בגדר סוד והיא אפיינה את הסגנון המדיני שהיה מקובל אז במזרח אירופה. עם זאת, קולקטיביזם כזה עשוי לגלוש לפאשיזם אך לכך נדרשים מרכיבים נוספים שבן גוריון לאהתאפיין בהם (כגון, פולחן מנהיגות, למשל). ולגבי הדוגמאות שהבאת-חלקן לא קשור בעיני עם פאשיזם, חלקם הם פעולות שהיו הכרחיוץת לזמנן, וחלקן פשוט שקריות-אני מתייחס בעיקר לדבריך על פקודות לגירוש וטבח. אפילו ההיסטוריונים החדשים הרדיקלים ביותר אינם טוענים שקיימת הוכחה לפקודה ברורה על גירוש ערבים ב-48. ראה הספר "ממלאי הפקודות". |
|
||||
|
||||
אין טעם להמשיך ולדבר על מלחמת אלגי'ר. אם כך אתה טוען שהיה, אסמוך על דבריך, אולם זה לא מוסיף ולא גורע מדברי. הצפרתים לא היו מעוניינים בחיסול/גירוש האוכלוסיה המקורית. פולחן אישיות אינו דוגמא לפאשיזם, הוא דוגמא לעריצות. הוא הופיע גם בקומוניזם וגם בסתם דיקטטורות כמו עיראק. ובכל מקרה, טענתי שבן גוריון לא היה פאשיסט, לא בעיני לפחות. גם הדןגמאות שהבאתי לא היו קשורות לפאשיזם. טיהור הארץ מעם מסויים הוא עניין נאצי מובהק, אם הוא מלווה ברומנטיקה מתלהמת ולאומיות מתפרצת. אני דווקא יודע שההסטוריונים החדשים כן טוענים שיש פקודות גירוש, אם אינני טועה הן מתייחסות ללוד ולרמלה. לצערי לא שמרתי את הכתבה כך שאין לי את המקור. |
|
||||
|
||||
אני שמרתי, זו תגובה של בני מוריס שהתפרסמה במוסף הספרים של ''הארץ'', וכותרתה ''כן היה גירוש ברמלה''. לצערי, העותק לא נמצא לידי. אם מישהו ירצה, אוכל לצטט ממנו בסוף השבוע. |
|
||||
|
||||
חבל שאין לך ולאמיר עותקים של "כן היה גירוש ערבים טוטאלי מישראל"... אה, בעצם זה ספר ההמשך של שנת 2005, נו טוב... |
|
||||
|
||||
אחרי שקראתי את פרופסור קארש, אני מתייחס בחשדנות רבה מאוד לבני מוריס וחבורתו. דבריו אינם בבחינת כזה ראה וקדש. רחוק מכך. אולי ההיפך. |
|
||||
|
||||
אינני מתייחס לדבריו של איש בבחינת ראה וקדש, כל אדם טועה - ועל כל אדם חובה למתוח ביקורת. אבל פסילה מוחלטת שכזו הינה מוגזמת בעיניי. אם אביא ציטוטים ותוכל לסתור אותם בכלים מדעיים, מה טוב. אחרת, הייתי שומר את הביקורת לזמן אחר. |
|
||||
|
||||
גירוש היה-אין כל הוכחה לפקודה מפורשת מבן גוריון. אם אתה חוזר בך מהטענה שבן גוריון היה פאשיסט (נדמה לי דווקא שכן אמרת זאת) אזי אין לי מה להוסיף. |
|
||||
|
||||
אמרתי המנהיג הפאשיסט המרכז אירופאי השני, אולם התכוונתי לרמז בכך על משהו אחר. היו לו כמה ''יציאות'' פאשיסטיות, אבל בכלליות, אני לא חושב שהוא היה פאשיסט. |
|
||||
|
||||
ולמי אין יציאות פאשיסטיות? דומה שנטיות פאשיסטיות הם חלק בלתי נפרד מטבע האדם. |
|
||||
|
||||
אם הוא חילוני, כן (אני שונא את לייבוביץ', אבל כאן אני נאלץ להסכים). אגב, הייתה לו ללייבוביץ' יציאה נחמדה בנושא: פאשיסט הפך להיות כל מי שאתה לא אוהב. |
|
||||
|
||||
כמובן. אדם דתי לא יכול להיות פאשיסט, שכן הפאשיזם שם את המדינה במרכז. האדם הדתי יכול להיות אך ורק תיאוקרט. המדינה יכולה להיות, לכל היותר, שניה בדרגה. אגב, מעניין לציין שהאידיאולוג הנאצי קרל שמידט שם את המדינה במקום הרביעי בסדר החשיבות של המשטר הנאצי (ולכן ניתן להטיל בספק את הכללת הנאציזם במשטרים הפאשיסטיים). סדר החשיבות הנאצי, אליבא דשמידט, הוא מנהיג-תנועה-עם-מדינה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |