|
||||
|
||||
לדעתי (סתם רעיונות), חלק או כל המרכיבים הבאים: 1) היומרה לחינוך. 2) תחושה של חוסר משמעות בקרב התלמידים ("למה אני פה?"). 3) חובה/כפיה. 4) חינם. 5) לכידות התלמידים והיבדלותם מן המערכת. 6) סובלנות המערכת לתופעה (ככל שהמערכת מצליחה להמשיך לתפקד, כאילו עסקים כרגיל1, בזמן גילויים של התופעה, כך תגבר התופעה). כמו במקרה בו הורה רץ להרים ולהחזיר את הצעצוע ואומר "אסור!", כל פעם שהזעטוט שלו זורק אותו על הריצפה. ___________ 1 זה כולל נסיונות לטפל בבעיה, שאינן "שבירת כלים", כולל עונשים משמעתיים שונים ומשונים. |
|
||||
|
||||
7) מבחן הסלולרי - מודד כמה התלמידים פורקים משמעת עד כדי דיבור בכיתה. יש לזה סולם על פי דרגות החומרה: סלולרי כבוי (כבוד למורה ולנסיבות) סלולרי פועל על רטט סלולרי מצלצל ומשתיקים אותו מצלצל ועונים "הלו!" בלחש (היה אחד כזה בהשתלמות נהיגה מונעת) מצלצל ומדברים כרגיל (סימן מובהק להתרופפות משמעת חמורה, ידוע גם כתסמונת "המורה הדחליל"). |
|
||||
|
||||
:) יש עוד דרגה שלה הייתי עד (תסמונת "המורה הנרמס"). הסלולרי מצלצל ומדברים כרגיל (עם הסטודנט שחייג ויושב בצד השני של הכיתה). |
|
||||
|
||||
"המורה הנרמס"? אתה רוצה לומר לי שהוא עדיין בחיים? |
|
||||
|
||||
חי ונבעט. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |