בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 24/07/05 18:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושבת שהתיאור שלך מדויק. משום כך הייתי מציעה לבטל את חובת הנוכחות (מלכתחילה לא ברור לי מדוע מקיימים אותה). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בטכניון, עד כמה שידוע לי, אין חובת נוכחות כמעט באף קורס, כשהיוצאים מן הכלל הם הקורסים של המחלקה ההומניסטית (שכוללים את קורסי הספורט). כפי שכתבתי בהודעה הקודמת, זה לא בהכרח עוזר כי יש סטודנטים שמרגישים שהם חייבים לבוא להרצאות פן יבולע להם (מה שנכון - מי שלא בא להרצאות כל הסמסטר והוא לא מהאלה שמוציאים 100 בכל מקצוע, לרוב נצפה כשהוא בהתקף היסטריה יום לפני המבחן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "המחלקה ההומניסטית"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלקה שמעבירה קורסים לא ריאליים. למשל: ספורט, שפות, פילוסופיה, אמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. זו מחלקה שנותנת תואר? או שאלה קורסים שמצורפים ללימודים מסוגים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצורפים. חובה לקחת כמה נקודות בקורסי ספורט ובאנגלית (למי שאין פטור) ואת שאר הקורסים מחשיבים כנקודות של בחירה חופשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שתוכנית הלימודים של הטכניון היא ייחודית ביותר.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, עם כל הביקורת שיש לי על המוסד הזה, כמות קורסי הבחירה החופשית פה היא מדהימה... יעידו התוכניות שלי ללמוד איטלקית עוד איזה שנה-שנתיים לתוך התואר.. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטול חובת הנוכחות זה לא מספיק. צריך להוסיף חובת אי-נוכחות למי שמעז לפתוח את הפה הברברני שלו (או שהמרצה פשוט צריך לצאת מהכיתה). חד וחלק. בלי הסברים, בלי נימוקים, בלי ויכוחים, בלי נסיונות לחנך ובלי להזמין הורים :) לשבת בכיתה ישראלית זו חוויה מרנינה שעובדת עפ"י האלגוריתם הבא: 1. רעש ומילמולים שהולכים וגוברים ביחס ישר לפונ' הזמן. 2. "שששששש..." עצבני מגיח מאחת הפינות של הכתה1 => שקט כמעט מוחלט למספר שניות. 3. רעש ומילמולים שהולכים וגוברים. 4. עוצמת מילמולים ששוברת אפילו את המרצה. 5. המרצה מבקש שקט (או מתחיל נאום בצורך של שקט) => שקט כמעט מוחלט למספר שניות. 6. כל עוד לא נגמרה ההרצאה, לך ל-1. (שמתי לב לכך שחומרת הבעיה היא גם תלוית חוג, אבל היא מופיעה בכולם ברמה זו או אחרת של חומרה) _______________ 1 ניתן להכניס כאן את הבדיחה המאוד מצחיקה, שממש לא חוזרת על עצמה, בה סטודנטים שונים עושים "שששששש..." אחד לשני למשך מספר שניות. מצחיק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן אתה מכניס כאן את היכולת של המרצה לעניין את הכתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכניס. אם זה לא מעניין את הסטודנט (ולא חשוב מה הסיבה), שיואיל בטובו לצאת מהכיתה (או שיקרא ספר). בדיוק כמו שהוא יודע (חה!) שאם הוא יושב בקולנוע והסרט משעמם אותו, זו לא סיבה להפריע למי שיושב לידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בלי נוכחות בשיעורים כלשהם, איך הסטודנטים ייפגשו את החבר'ה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נורא פשוט. שימצאו לעצמם חיים :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך. הם סטודנטים, לא? האוניברסיטה אמורה להיות אחראית עליהם, לא? שיקצו לפחות כמה אולמות לפגישה עם החבר'ה שלא בא להם על השיעורים, או לכאלה שאוהבים לתקשר באמצעות מלמול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קפיטריות, דשא, פינות עישון, מסעדות, מק דונלדס, סתם מקומות ישיבה, חדרי תירגול ריקים ופתוחים לרווחה, מרתף 10... באמת שלא חסרים מקומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה, אתה דובר של האוניברסיטה?:) חוץ מזה, אתה לא יכול לצפות מסטודנטים עמוסים שימציאו רעיונות יצירתיים כל כך בעצמם. מקום שמוגדר כ"פינת עישון" או כ"דשא" גורם לאנשים לעשן או לשתול דשא בהתאמה. צריך שמישהו יכתוב עליו "מפגש ומלמולים" כדי שהוא ישמש למפגש וממלמלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באונ' שלי יש דווקא סטודנטים יצירתיים, בעלי יכולת לעשות אינטגרציה של החומר. אצלנו מקום שמוגדר כ''פינת עישון'' או כ''דשא'' גורם לחלק מהאנשים לעשן דשא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זו אינטגרציה מתבקשת, אם יורשה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסתם את הנקודה - הסטודנטים העצלנים חייבים להיות נוכחים בשיעורים, כדי שיזהו את החרוצים ויידעו עם מי אפשר להתיידד ולצלם ממנו/להתכונן איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה הסבר מנצח.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-BGU היה (עדיין יש?) חדר מוזיקה. היו שם כריות ומזרונים שיכולת לרבוץ עליהם, וספרית תקליטים1 די עשירה2 שיכולת להזמין איזה מהם3 יושמע כשיגיע תורך. בכל רגע נתון היו שם 20÷5 סטודנטים (וסטודנטיות). ___ 1 זה היה בימים שבתקליט היה חור. 2 יותר עשירה מזאת שהיתה לי בבית, אבל לא בסדר גודל. 3 למעשה, איזה חצי. ההזמנה היתה לצד, לא לתקליט שלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זו אוניברסיטה שמבינה מה זה סטודנטים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי היה מרצה שנהג פשוט להתחיל לדבר, ''על הדקה'' עם תחילת השיעור, בקול נמוך וללא מיקרופון. זו היתה אפילו כיתת מבוא, באחד האולמות הגדולים עם האקוסטיקה הגרועה. בד''כ לקח כחצי דקה עד שמישהו היה שם לב שהשפתיים של המרצה זזות, ומכאן והלאה כולם השתתקו בהדרגה. קשה להאמין, אבל זה עבד כל פעם (מצד שני היה מדובר באדם גדל גוף ונוח לכעוס, אז קצת פחדו ממנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה לי פטנט גאוני. וראיתי מישהי קטנה ושברירית עם קוטל דקיק במיוחד שהפעילה את זה באופן יוצא מן הכלל על קבוצת אנשים צעקנים והיסטריים, שלאיש מהדוברים לפניה לא נתנו אפילו לגמור משפט... זה היה מדהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לי שני מרצים שהשתמשו בשיטה הזאת. מרצה עם קול קטן ורגוע שישמה את זה בצורה מושלמת (הפגיזה אותנו לאט ובשקט בכמויות חומר בלתי נדלות) ומרצה שהשיעור שלו הפך להיות שיעור לא קוהרנטי שכל כולו פנטומימה לסירוגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לי היה מרצה כזה. הוא היה יושב לו על השולחן שלפני הלוח ומדבר אל עצמו. כשתלמידים מאחור היו מתלוננים שאי אפשר לשמוע אותו הוא היה מזמין אותם להתקרב ולהיות בשקט. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |