בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 24/07/05 16:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא נתקלתי אף פעם בבעיות משמעת בטכניון. לא כסטודנט ולא כמתרגל. זה פשוט לא יתכן שיהיו בכיתת לימוד כמה ליצנים שיפריעו באופן שיטתי ומסביבם להקת מעודדים כמו שיש בבי''ס. זה פשוט בלתי אפשרי. הסטודנטים מאמצים את כל יכולת הריכוז שלהם להעתיק מהלוח בקצב שהמרצה כותב, בו בזמן להקשיב לדבריו, ואולי להצליח לחשוב קצת ולנסות להבין. אם מישהו ינסה להפריע - יעשו בו לינץ'... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זכורה לי במיוחד הרצאה באינפי 2 שבה המרצה שלנו היה חולה ומרצה אחר בא להחליף אותו. הייתה בכיתה מהומת אלוהים, והמרצה נאלץ להרביץ כמה פעמים לשולחן ולצעוק לפני שהסטודנטים הואילו בטובם להשתתק. אני הרגשתי בושה ואני זוכר שחשבתי "מה הולך כאן? אנחנו כבר לא בבית ספר!" אירועים כאלו נדירים הרבה יותר מאשר בבית ספר, אבל הם קורים. ככל שהכיתה יותר גדולה ויש בה יותר סטודנטים שלומדים את המקצוע שלא מרצונם, אני מעריך שהסיכוי לכאלו דברים גדול יותר. גם בקומבינטוריקה למדעי המחשב היו מהומות פה ושם, ואם תרצה אנסה להיזכר בעוד מקרים. אגב, לפעמים קורה שגם סטודנט טוב ומתעניין בדרך כלל מפריע נקודתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפי 2 זה קורס קטן של מתמטיקאים, כולם נמצאים שם מרצונם. אגב, כל הכבוד שהצלחת לעבור אינפי 1 :-). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינפי 2 זה קורס שחובה על כל מי שלומד מתמטיקה, מתמטיקה-פיזיקה, מתמטיקה-מדעי המחשב ועוד כמה מסלולים ללמוד. אמנם, כל מי שנמצא במסלולים הללו נמצא בהם מרצונו, אבל זה לא אומר שהוא רוצה ללמוד אינפי 2 בהכרח. אינפי 1 הוא קורס קל בהשוואה לחדו"א 1 (הקורס הטכניוני המקביל והעמוס פי כמה, אם כי כנראה פחות מעמיק, של הלא מתמטיקאים). כל הכבוד לאלו שעוברים חדו"א 1. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "חדו"א"? "חדווה ואורך רוח"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט, חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי. הסיבה שבגללה קוראים למקצוע למתמטיקאים "אינפי" (קיצור של "חשבון אינפיניטסימלי") ואילו למקצוע ללא מתמטיקאים "חדו"א" למרות שאלו שתי מילים לאותו דבר לא ברורה לי במיוחד (גם הקורס שעוסק בפונקציות במישור המרוכב נקרא "תורת הפונקציות" כשהוא למתמטיקאים ו"פונקציות מרוכבות" כשהוא ללא מתמטיקאים). אגב, נדמה לי שהקורס המקביל המדוייק הוא חדו"א 1 מ' ("מורחב"), אבל אני לא בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לפונקציות מרוכבות קוראים "תורת הפונקציות", אז איך קוראים לפונקציות ממשיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פונקציות ממשיות". אין קורס שירות בנושא, עד כמה שידוע לי. מה שכן, השם לא כל כך ברור לי. יש קורס בשם "תורת המידה" שהוא ההמשך, אבל זה עדיין לא מסביר למה לא קוראים לקורס המקורי "מבוא לתורת המידה" או משהו דומה. הרי על פונקציות ממשיות לומדים גם באינפי 1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קורס שירות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קורסים שניתנים על ידי הפקולטה למתמטיקה עבור לא מתמטיקאים. לא ידעתי שכל כך הרבה מהטרמינולוגיה הטכניונית היא ייחודית לטכניון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הטרמינולוגיה הטכניונית היא יחודית לטכניון. ______ אמיתי, למד באוניברסיטת תל-אביב ועובד עם (כמעט אך ורק) בוגרי טכניון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיות משמעת בגיל 20 אינן דומות לבעיות כאלה בגיל 10. באונ', הסטודנטי יבריז משיעורים, יעתיק במבחנים, יזייף עבודה פה ושם, יביך את המתרגל חסר הביטחון בצורה שיטתית וכולי. הרבה יותר סובטילי ויותר מתוחכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה הערך של זה, אבל מנסיוני ה*אישי* במכינה של אונ' חיפה (בה אכן היו בעיות משמעת בקרב הסטודנטים שהזכירו לי את ימי בית הספר העליזים), התזות השונות שעלו פה (גיל הסטודנטים, באונ' משלמים על הלימודים, הלימודים הם למען עצמך ולא נכפים על הסטודנט ועוד...) נראות לי מופרכות או לפחות לא מדויקות. גיל: ראיתי במכינה אפילו מבוגרים (30+) שהתנהגו, פשוטו כמשמעו, כמו ילדים קטנים. כסף: גם המכינה עולה כסף. כפיה: קיימת באותה מידה כמו באונ'. הרכב האוכלוסיה: לא נראה לי כהסבר מוצלח (אותם הסטודנטים מתנהגים באופן שונה בלימודים עצמם, בהשוואה לאופן התנהגותם במהלך המכינה). אפילו ההבדל העיקרי בין הלימודים באונ' לבין הלימודים במכינה (חובת נוכחות) לא משכנעת אותי שפה קבור הכלב - גם בלימודים לתואר יש חובת נוכחות, בקורסים מסוימים. התזה שלי לבעיות משמעת בבתי-הספר ובמכינה ולהעדרן (היחסית) באונ': במכינה נהגו המרצים להתעסק בבעיות משמעת (לא יודע למה) ובלימודים עצמם יש מדיניות של אי-התעסקות בדברים כאלה (Zero Tolerance). אף אחד לא מנסה לתקן את דרכיך אם אתה לא משחק את המשחק האקדמי (אתה פשוט מפסיד בו וזהו). באמת בקורס מסוים, עם מתרגלת עם אופי מאוד "מורתי" (ועם חובת נוכחות מיותרת), זכיתי לראות שוב את אותה החלפת מהמורות מוזרה וכאילו רגרסיבית בין סטודנטים לבין "המורה תירצה" (זה כמעט הגיע לרמה הטל פרידמנית של "מחר, בוחן פתע בנושא - דרדרי מדברררר"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הגורם המשפיע ביותר הוא עד כמה החומר הנלמד מעניין את הסטודנט. תלמיד שהחומר לא מעניין אותו לא יתפרע בהכרח, אבל אם הוא מופרע יש סיכוי טוב שזה מה שיקרה. לעומת זאת, גם תלמיד מופרע שנתקל במשהו שמעניין אותו (ואני בטוח שכל אחד יכול להיתקל באוניברסיטה במשהו שמעניין אותו) יקשיב ולא יתפרע. ניחוש פרוע שלי גורס שבמקצועות חובה, מעניינים ככל שיהיו, עדיין יהיו הרבה סטודנטים שהחומר לא מעניין אותם והם שם רק כי הם חייבים. זו לא בהכרח צריכה להיות חובת נוכחות - סטודנטים יודעים שאם הם לא יבואו להרצאות הם בצרות, אז הם מחליטים לבוא בכל זאת, אבל כשהם בהרצאות עצמן הם מאבדים את המרצה מהר ואז מתחילים להתפרע. נקודה שאולי מחזקת את הטיעון שלי היא שבמקצועות רשות (בפרט אלו האזוטריים יותר) שלמדתי לא היו בכלל התפרעויות. גם אם נניח שחלק מהמופרעים נושרים, אני די בטוח שחלקם ממשיך ומגיע גם למקצועות בחירה, אבל שם הוא לא מתפרע כי זה מעניין אותו (כמובן, ייתכן שאני הולך למקצועות בחירה שמעניינים רק את הלא מופרעים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שהתיאור שלך מדויק. משום כך הייתי מציעה לבטל את חובת הנוכחות (מלכתחילה לא ברור לי מדוע מקיימים אותה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכניון, עד כמה שידוע לי, אין חובת נוכחות כמעט באף קורס, כשהיוצאים מן הכלל הם הקורסים של המחלקה ההומניסטית (שכוללים את קורסי הספורט). כפי שכתבתי בהודעה הקודמת, זה לא בהכרח עוזר כי יש סטודנטים שמרגישים שהם חייבים לבוא להרצאות פן יבולע להם (מה שנכון - מי שלא בא להרצאות כל הסמסטר והוא לא מהאלה שמוציאים 100 בכל מקצוע, לרוב נצפה כשהוא בהתקף היסטריה יום לפני המבחן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "המחלקה ההומניסטית"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחלקה שמעבירה קורסים לא ריאליים. למשל: ספורט, שפות, פילוסופיה, אמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. זו מחלקה שנותנת תואר? או שאלה קורסים שמצורפים ללימודים מסוגים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצורפים. חובה לקחת כמה נקודות בקורסי ספורט ובאנגלית (למי שאין פטור) ואת שאר הקורסים מחשיבים כנקודות של בחירה חופשית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק שתוכנית הלימודים של הטכניון היא ייחודית ביותר.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, עם כל הביקורת שיש לי על המוסד הזה, כמות קורסי הבחירה החופשית פה היא מדהימה... יעידו התוכניות שלי ללמוד איטלקית עוד איזה שנה-שנתיים לתוך התואר.. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטול חובת הנוכחות זה לא מספיק. צריך להוסיף חובת אי-נוכחות למי שמעז לפתוח את הפה הברברני שלו (או שהמרצה פשוט צריך לצאת מהכיתה). חד וחלק. בלי הסברים, בלי נימוקים, בלי ויכוחים, בלי נסיונות לחנך ובלי להזמין הורים :) לשבת בכיתה ישראלית זו חוויה מרנינה שעובדת עפ"י האלגוריתם הבא: 1. רעש ומילמולים שהולכים וגוברים ביחס ישר לפונ' הזמן. 2. "שששששש..." עצבני מגיח מאחת הפינות של הכתה1 => שקט כמעט מוחלט למספר שניות. 3. רעש ומילמולים שהולכים וגוברים. 4. עוצמת מילמולים ששוברת אפילו את המרצה. 5. המרצה מבקש שקט (או מתחיל נאום בצורך של שקט) => שקט כמעט מוחלט למספר שניות. 6. כל עוד לא נגמרה ההרצאה, לך ל-1. (שמתי לב לכך שחומרת הבעיה היא גם תלוית חוג, אבל היא מופיעה בכולם ברמה זו או אחרת של חומרה) _______________ 1 ניתן להכניס כאן את הבדיחה המאוד מצחיקה, שממש לא חוזרת על עצמה, בה סטודנטים שונים עושים "שששששש..." אחד לשני למשך מספר שניות. מצחיק! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן אתה מכניס כאן את היכולת של המרצה לעניין את הכתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכניס. אם זה לא מעניין את הסטודנט (ולא חשוב מה הסיבה), שיואיל בטובו לצאת מהכיתה (או שיקרא ספר). בדיוק כמו שהוא יודע (חה!) שאם הוא יושב בקולנוע והסרט משעמם אותו, זו לא סיבה להפריע למי שיושב לידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל בלי נוכחות בשיעורים כלשהם, איך הסטודנטים ייפגשו את החבר'ה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נורא פשוט. שימצאו לעצמם חיים :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחייך. הם סטודנטים, לא? האוניברסיטה אמורה להיות אחראית עליהם, לא? שיקצו לפחות כמה אולמות לפגישה עם החבר'ה שלא בא להם על השיעורים, או לכאלה שאוהבים לתקשר באמצעות מלמול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קפיטריות, דשא, פינות עישון, מסעדות, מק דונלדס, סתם מקומות ישיבה, חדרי תירגול ריקים ופתוחים לרווחה, מרתף 10... באמת שלא חסרים מקומות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה, אתה דובר של האוניברסיטה?:) חוץ מזה, אתה לא יכול לצפות מסטודנטים עמוסים שימציאו רעיונות יצירתיים כל כך בעצמם. מקום שמוגדר כ"פינת עישון" או כ"דשא" גורם לאנשים לעשן או לשתול דשא בהתאמה. צריך שמישהו יכתוב עליו "מפגש ומלמולים" כדי שהוא ישמש למפגש וממלמלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באונ' שלי יש דווקא סטודנטים יצירתיים, בעלי יכולת לעשות אינטגרציה של החומר. אצלנו מקום שמוגדר כ''פינת עישון'' או כ''דשא'' גורם לחלק מהאנשים לעשן דשא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זו אינטגרציה מתבקשת, אם יורשה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסתם את הנקודה - הסטודנטים העצלנים חייבים להיות נוכחים בשיעורים, כדי שיזהו את החרוצים ויידעו עם מי אפשר להתיידד ולצלם ממנו/להתכונן איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה הסבר מנצח.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב-BGU היה (עדיין יש?) חדר מוזיקה. היו שם כריות ומזרונים שיכולת לרבוץ עליהם, וספרית תקליטים1 די עשירה2 שיכולת להזמין איזה מהם3 יושמע כשיגיע תורך. בכל רגע נתון היו שם 20÷5 סטודנטים (וסטודנטיות). ___ 1 זה היה בימים שבתקליט היה חור. 2 יותר עשירה מזאת שהיתה לי בבית, אבל לא בסדר גודל. 3 למעשה, איזה חצי. ההזמנה היתה לצד, לא לתקליט שלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זו אוניברסיטה שמבינה מה זה סטודנטים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי היה מרצה שנהג פשוט להתחיל לדבר, ''על הדקה'' עם תחילת השיעור, בקול נמוך וללא מיקרופון. זו היתה אפילו כיתת מבוא, באחד האולמות הגדולים עם האקוסטיקה הגרועה. בד''כ לקח כחצי דקה עד שמישהו היה שם לב שהשפתיים של המרצה זזות, ומכאן והלאה כולם השתתקו בהדרגה. קשה להאמין, אבל זה עבד כל פעם (מצד שני היה מדובר באדם גדל גוף ונוח לכעוס, אז קצת פחדו ממנו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נראה לי פטנט גאוני. וראיתי מישהי קטנה ושברירית עם קוטל דקיק במיוחד שהפעילה את זה באופן יוצא מן הכלל על קבוצת אנשים צעקנים והיסטריים, שלאיש מהדוברים לפניה לא נתנו אפילו לגמור משפט... זה היה מדהים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו לי שני מרצים שהשתמשו בשיטה הזאת. מרצה עם קול קטן ורגוע שישמה את זה בצורה מושלמת (הפגיזה אותנו לאט ובשקט בכמויות חומר בלתי נדלות) ומרצה שהשיעור שלו הפך להיות שיעור לא קוהרנטי שכל כולו פנטומימה לסירוגין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לי היה מרצה כזה. הוא היה יושב לו על השולחן שלפני הלוח ומדבר אל עצמו. כשתלמידים מאחור היו מתלוננים שאי אפשר לשמוע אותו הוא היה מזמין אותם להתקרב ולהיות בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים עם גדי מעלי. בין השאר, זכור לי מתרגל טכניוני שבשלב כלשהו התייאש, ועזב את הכיתה לפני תום השעה בגלל רעש בלתי נסבל. מנסיוני כסטודנט ומתרגל בארץ וכסטודנט ומרצה בארה"ב, הסטודנטים בארץ הם לאין שיעור יותר רעשניים וגסי-רוח מעמיתיהם בארה"ב. (אני מתכוון כאן להתנהגות *בתוך* הכיתה; בהחלט ייתכן שמחוצה לה - במסיבות, במעונות וכדומה - הסטודנטים האמריקאיים הם פרועים יותר. דומני שלכך התכוון טולו בתגובה 319229.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |