בתשובה לקהלת, 19/07/05 0:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הציפור גם בד"כ לא מצדיקה את ההישרדות שלה"- יש בזה הרבה אמת. אני אישית הרגשתי הרבה יותר סימפטיה לקויוטי, בעיקר משום שהוא בסה"כ מנסה להשיג לעצמו ארוחת צהריים (תמיד הרגשתי שהציפור מתעללת בו בכוונה, מכיוון שלא יכול להיות שדרכיהם נפגשות בתדירות כ"כ גבוהה). "איך מצפים ממנו לנצח כשאפילו חוקי הפיזיקה נגדו?"- אני חושב שכל הקטע הוא ש*לא* מצפים ממנו לנצח, ועל זה בנויה הסדרה (ע"ע טרילוגיית אדיפוס המלך ודרמות יווניות בכלל- הגורל בלתי נמנע וכו', מי שמתנגד לו- רק יגביר את סבלו...). אגב, אני חושב שהסדרה הזאת מאוד מאוד דומה, ואפילו זהה במהותה (ואפילו בכמה מרכיבי תוכן משמעותיים) ל"באגס באני ואלמר הצייד". אגב, את השפן הזה אני מתעב מסיבות ברורות. ישנו דמיון משמעותי גם ל"אנימניאקס" ודומיהם. מעניין אם יש משהו בנפש האמיריקנית שכל כך כמה לתכנים כאלה. "מסקנה : הקויוטי הוא סזיפוס, עליו לשאת צרותיו בגאווה"- לא חושב. גאווה זה הדבר האחרון שתראה בסדרה הזאת. בסה"כ, מהות הסדרה היא (לדעתי) בהמצאת דרכים חדשות ומשונות כדי לאפשר לציפור בריחה מהקויוטי. אינני חושב שהקויוטי עצמו מודע למהותו ולמצבו (קל וחומר הציפור). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא פעם ווילי, אחרי פישול נוסף, ובטרם יפעל עליו כח המשיכה שכבר הפיל את הצוק עליו הוא עמד, מישיר מבט לצופים ובפרצוף נכאים מנופף שלום קטן. הוא מודע למצבו בכל פעם שהוא נכשל, ובכל זאת, עם כל פרויקט חדש הוא מתמלא שוב עזוז. אני מסכים עם מי שטען לחתרנות של WB כנגד ערכי המיינסטרים האמריקאי. ישנה אמרה כל כך אמריקאית .If you once don't succeed, try, try again ווילי הטראגי מישם את הסיסמה הזו אד אבסורדום ובכך מראה אותה ככלי ריק.הוא לא סיזיפוס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |