|
מצחיק, מביך ופאתטי לראות יהודון רץ לפריץ כדי למחות בפניו על טרוריזם של חבריו היהודונים, בעוד שהפריץ עצמו הוא אבי אבות הטומאה ככל שזה נוגע למדיניות טרור בינלאומית.
החוק היחיד ביחסים בינלאומיים הוא חוק הכוח. החזק כותב מה מותר ומה אסור, מוחק וכותב מחדש מתי שבא לו. כך יכולה היתה אולברייט עצמה לעמוד ולהצדיק את פשעי המלחמה שבוצעו על ידי נאט"ו בראשות ארה"ב ביוגוסלביה, ולראות אותך פונה דווקא אליה זה, כאמור, מצחיק מביך ופאתטי. אולי תוסיף את משרד החוץ האמריקאי כרשות שבה אתה נותן אמון יותר מהמערכות הישראליות.
מאמר יפה, אם כי תלוש מהמציאות הבינלאומית המוכרת.
והערה אחרונה - החלטה 181 נדחתה על ידי מי שאמורים היו לקבלה - הפלסטינים - ולכן מבחינה זו לא ביצעה ישראל שום פשע ולא עברה על כלום. זה שהפלסטינים נזכרו לקבל את ההחלטה באיחור של 45 שנים (אוסלו), לא הופך את כל מה שנעשה לפני קבלתם אותה לפשע.
הפלסטינים דחו את החלטת האו"ם, ולכן ישראל לא ביצעה מבחינה זו עבירה על חוק בינלאומי כלשהו, ומדינות ערב כן יכלו לוותר על מה שנאמר בהחלטה, כי הפלסטינים לא ייצגו את עצמם משום שדחו את מה שקיבלו בהחלטת האו"ם, ולא ראו את מה שהוענק להם כשייך להם. ואם זה לא שייך להם, מה אתה מתלונן שישראל לקחה את זה לעצמה? דבר שלא שייך לאף אחד, מותר ללקיחה על ידי כל אחד, בבחינת - כל הקודם זוכה.
|
|