בתשובה לדב אנשלוביץ, 09/08/01 20:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חצי התנצלות - בהתגלגל הדיון, שכחתי כבר את טענתו המקורית של גלעד, ואכן הוצאתי את טענתך מהקשרה. אבל רק חצי התנצלות, כי הרושם שלי הוא שאתה חוזר שוב ושוב ושוב על טענת "כך עושות כולן", והטענה הזו בעצם לא ברורה לי. אתה אומר שאלו דקדוקי עניות של לוגיקה, ובעיני זה בעיה מהותית בטיעון. את המשפט של גלעד ("במדינות מתוקנות לא עושים כך" - אני לוקח את הציטוט ממך, לא בדקתי שוב מה כתב גלעד) אפשר להבין בשתי דרכים. באחת, זו טענה על המדינות המתוקנות: יש מדינות מתוקנות X, Y, Z, והן לא עושות כך. זו אכן טענה טפשית קצת, שלא אומרת שום דבר מעניין. הדרך השניה, היא שהמשפט אומר משהו על המעשה: זה מעשה שלא "מתוקן" מצד מדינה לעשות אותו. שוב, כדוגמה טפשית: טבעי להגיד "אדם חכם לא נוגע בידיו בכבל חשמלי חשוף". אם מתברר שאיינשטיין נגע פעם-פעמיים בכבל חשמלי חשוף, זה לא מפריך את המשפט. אבל נעזוב את כל זה. אתה אומר שהמצב עם חברי הכנסת הערבים הוא אנומליה. אני מסכים, אבל חושב שהוא (המצב) קשור בטבורו לאנומליה בסיסית יותר: הגדרתה של ישראל כ"מדינת היהודים". נעזוג את הסיווג לדמוקרטי/לא דמוקרטי, אני חושב שיש משהו בעייתי מאוד בהגדרה הזו, והבעייתיות הזו קשורה בטבורה לשאלת "נאמנותם" של הח"כים הערבים. עדיין לא ראיתי טענה שלך מעבר לזה שזה "אבסורד", ושבמדינות אחרות זה לא קורה. כאמור, לדעתי אין שום רלוונטיות למה שקורה במדינות אחרות. האם מבחינה מוסרית/עקרונית צריך לאסור על התבטאויות כאלו? קשה לי להסכים או לשלול, בין השאר בגלל הבעיתיות האמורה בהגדרת המדינה. האם מבחינה מעשית צריך לאסור עליהן, כאקט של הגנה עצמית? קשה לי לפסול זאת באופן נחרץ, אבל אני מתקשה לראות סכנה ממשית וקונקרטית, שתיפתר אם נאסור עליהן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה בהחלט הייתה למשמעות השנייה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם האפשרות השניה אינה טאוטולוגיה? אתה מעצם מגדיר את המילה מתוקנות (או חכם), כמדינות שלא נוהגות כך. מה שהופך את הדיון בשאלה לדי חסר משמעות. השאלה היא מדוע מדינות מתוקנות לא נוהגות כך, והאם יש דבר כזה "מדינה מתוקנת" בתנאים אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ירדת לסוף דעתי. עפ"י הפרשנות האמורה (שהיא הסבירה ביותר) למשפט "מדינות מתוקנות אינן עושות כך", המשפט הזה בעצם צריך להיתרגם ל"מעשה זה הוא מעשה לא מתוקן (מצד מדינה לעשותו)". בכלל לא משנה לנכונות המשפט אם יש או אין בעולם מדינות מתוקנות, מיהן ומה הן עושות (זה משפט שעניינו "מה ראוי", לא "מה יש"). הוא לא טאוטולוגיה, כי הוא מהווה הבחנה *מוסרית* שיש שיחלקו עליה. האם למדתי יותר מדי לוגיקה וסמנטיקה? יכול להיות, אבל שים לב שוב למשפט "אנשים חכמים לא עוברים ברמזור אדום", ועמת אותו עם העובדה ש(נניח) איינשטיין עבר פעם ברמזור אדום. בעצם היה יותר "נכון" להגיד "זה לא חכם לעבור ברמזור אדום", אבל אנשים מדברים לפעמים ככה. מה תעשה להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי. (ושוב אתכם). הפעם אתה נותן לדבריי פרוש לא נכון למרות שבהודעתי האחרונה (קראתי את דבריי שוב), הבהרתי את עצמי היטב. לא דברתי על ''לאסור'' לעשות משהו. טענתי היא שמי שחושב (בקול רם) שהרג אזרחי המדינה היהודיים הוא לגיטימי, או ששולל את זכותה של המדינה להתקיים כמדינה יהודית אינו יכול להיות אזרח שווה זכויות. לדעתי אדם בעל דעות כאלה אסור שתהינה לו זכויות להיבחר ולבחור לכנסת, כי זכויות אלו מקנות לו יכולת השפעה פוליטית על גורל המדינה, ובהקנותה זכויות אלה המדינה, בעצם, תוקעת לעצמה סכין ברגל. כשהברירה היא התאבדות או אי שמירה דקדקנית על כל כללי הדמוקרטיה, אני בוחר באפשרות השניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אזרח במדינה אומר: "אני חושב שלמדינתי אין זכות קיום, וצריך להשמידה", לא אאסור אותו, כי איני יכול (ובעצם אף הוא לא) לשלוט במחשבותיו ודיעותיו. אבל אני יכול לומר לו: יפה מאד, אבל אזרח שווה זכויות במדינה שאינך מכיר בה, ושאתה שולל את קיומה, אינך יכול להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב דובוביץ' טוב ששבת ואיך היה? אנא, הרחב את תחום ההסתכלות ונסה ליישם את הרעיון שלך תוך מתיחת מרחב האפשרויות |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |