בתשובה לקהלת, 18/07/05 0:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. חוק הוא מושג מוגדר היטב. חוק אינו חוקי רק כאשר הוא סותר חוק אחר. מי שמגדיר חוק כ"לא חוקי" הוא בית המשפט. 2. מדוע ישראל אינה דמוקרטיה ישירה? מדוע אין בה בחירה ישירה? מדוע לא ניתנים n מנדטים לאדם אחד שזכה בהם, אלא ל-n חברים שונים באותה רשימה? מדוע החוק מגדיר פרישה מסיעה (עיין סעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת)? האזרחים שולטים במדינה, אך קבוצה מצומצמת ונבחרת מנהיגה אותה. יש הבדל. קבוצת המנהיגות זקוקה לגמישות, לאפשרות לשנות עמדה כאשר הסיטואציה משתנה. כדי שהכנסת תמשיך להוות מדגם מייצג של העם גם כעבור 3 שנים, עם סטיות מעטות יחסית, הוחלט לפזר את כוחה של הכנסת ל-120 חברים *שונים* שאינם מחויבים לעמדות הסיעה שלהם. באמצעות כוח זה הכנסת מפקחת גם על הממשלה, ונותנת לה את אמונה שוב ושוב. כך, כדי שהממשלה תשנה את עמדתה, היא צריכה שרוב חברי הכנסת עדיין יתנו לה את אמונם. 3. על סמך מה אתה קובע שבית המשפט נכשל? על סמך זה שהחלטותיו לא מתאימות לדעתך הפוליטית. עמדתו של בית המשפט הגונה ומנומקת משפטית. שני תנאים אלה מספיקים כדי לקבוע את הלגיטימיות שלו. עכש"י (ואני לא יודע הרבה), אחד הטיעונים המשפטיים המרכזיים על פיו חוק פינוי-פיצוי לגיטימי, הוא כזה: בהנחה שההתנתקות תביא להפסקה או לצמצום משמעותי של הטרור לטווח ארוך, אין ספק שהפקעת הקרקעות שבה כרוך הצעד המדיני לגיטימית. האמונה שזו עשויה להיות תוצאת ההתנתקות היא אמונה סבירה, ולראיה: חלק גדול 1 מהציבור מאמין בה. אם כך, השאלה האם זה נכון הינה שאלה פוליטית, ולא משפטית. מבחינה משפטית, הפקעת הקרקעות חוקית. אינני יודע אם זה היה הטיעון שהכריע גם בפסק הדין. "כולי תקווה שקצת נחישות ועקשנות יקבעו עובדות בשטח" - כרגע הוצאת את הדמוקרטיה מחוץ למשחק. 4. "הוא טועה" - ואתה קובע את זה בתור... "אני לא מחוייב לשום חוק" - שוב הוצאת את הדמוקרטיה מחוץ למשחק. 5. לזה אתה קורה דמוקרטיה? למדינה שבה לביהמ"ש אין שום כוח, כי אתה לא רוצה? למדינה שבה שום חוק לא מחייב אותך? זאת לא נקראת "דמוקרטיה", חביבי, זו נקראת "אנרכיה". וסתם שתדע: דמוקרטיה, לפי הגדרה, היא מדינת חוק. החוק הוא הכלי המרכזי של הדמוקרטיה. 6. המדינה מוציאה כסף גם על דברים שאינם שירותי רווחה, או בעלות על חברות ומשאבים. המדינה מוציאה כסף על עצם קיומם של מוסדות המדינה: משרדי הממשלה, הכנסת, בתי המשפט, הצבא, המשטרה, שירות בתי הסוהר - כל זה עולה כסף. מדינה ללא כסף היא פיקציה. מצד שני, זה בדיוק מה שאתה רוצה. אגב, אין קשר בין קפיטליזם לבין העובדה שהמדינה זקוקה לכסף, גם אם אינה גוף שמשפיע על המשק מעבר לגביית מיסים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 הייתי אומר "רוב" אבל אני לא רוצה להגרר לתת-ויכוח. חוץ מזה, היותה של אותה קבוצה רוב לא רלוונטית לצורך ההכרעה המשפטית כי מדובר בעמדה סבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. החוק בא לשרת את הצדק, לפעמים הוא מגן על הסדר הטוב ונשאר לגיטימי גם בלי לשרת ישירות את הצדק, ברגע שהחוק נוגד את הצדק הוא לא חוקי ואין צורך לציית לו. ככה אני *מגדיר* את החוק, אם יש לך הגדרה אחרת, דע שאי-ציות לחלק מהחוקים יחשב בעיני למעשה ההגון היחיד. 2. דמוקרטיה זה שלטון העם, במידה והמערכת שלנו פגומה ולא מבטאת זאת כראוי יש לשנות אותה. במקרה המדובר היתה קשירת קשר מצד ראש הממשלה לגניבת קולות העם על מנת שיבחר ויעביר משהו שלא עליו נבחר. זו היא הונאה חד וחלק. 3. בית המשפט נכשל בכך שהוא לא הגן על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הוא נכשל בכך שהוא לא הגן על זכויותיהם של פרטים באותה דמוקרטיה. 4. אני מציין עובדה (עניין החוק, עניין בית המשפט זו דעה). כמו כל אזרחי המדינה גם אני עובר מדי יום על חוקיה, חלק מתוך בורות אי חוקים בלתי-אפשריים, חלק משום שהם אינם לגיטימיים בעיני. 5.אורוול במיטבו. דמוקרטיה היא שלטון העם, לא שלטון בית המשפט, לא שלטון ראש הממשלה, שלטון העם. כל דבר אחר הוא לא דמוקרטיה. 6. זה דיון מעניין בפני עצמו, איך כמעט כל המוסדות שהזכרת יפעלו בצורה מיטבית בלי לקבל כסף מהמדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. תוקפו של החוק הוא מכך שאנשים מקפידים עליו במידה סבירה. הטיעון שלך שקול לטיעון הבא: "חוקי התנועה באים לשרת את הבטיחות, הנוחיות, והיכולת שלי להגיע ממקום למקום. אם אני לא אגיע לעבודה בזמן, אני אפוטר, דבר שיפגע בכל שלוש המטרות של החוק. כרגע, הרמזור האדום לא משרת את מטרות חוקי התנועה, לכן יהיה זה נכון והגון מצדי לסוע באור אדום." הבעיה היא אחת: אם כולם ינהגו כמוך, לא יהיו חוקי תנועה, והם הכרחיים. אתה לא צריך להיות זה שמחליט להקפיד על החוק כי הוא משרת את מטרותיו בסיטואציה הנתונה. אתה לא הסמכות הבלעדית לקבוע אילו חוקים חלים עליך 1. 2. בארבע שנים העולם עשוי להתהפך. ההנהגה חייבת מידה של גמישות (שתלויה לא בגמישותו של אדם אחד, כפי שרבים חושבים, אלא בגמישותם של 120). חוץ מזה, הממשלה צריכה לייצג גם קבוצות גדולות שאינן הרוב. את זה משיגים באמצעות הצורך להשיג רוב בכנסת, תוך כדי משא ומתן קואליציוני שבו נקבעים קווי היסוד של הממשלה. בגישה שלך, קווי היסוד של הממשלה היו צריכים היו צריכים להיות זהים למצע של מפלגת השלטון. כך, גם קבוצות גדולות בעם לא היו זוכות לייצוג בממשלה, וגם לא היה כוח שהיה מאזן את ראש הממשלה במידה והוא היה משנה / לא משנה את המדיניות שלו. 3. הוא מגן כל הזמן על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם. בכל מקרה ומקרה, הוא בוחן את העלות מול התועלת. הרי המדינה מפקיעה קרקעות כל הזמן לכל מיני תכליות ראויות, כמו כל מדינה דמוקרטית בעולם. אין מנוס מזה. בשאלת הפקעת הקרקעות הספציפית הזאת, יש נימוקים משפטיים תקפים מדוע היא לגיטימית, ואחד מהם אף הבאתי קודם. 4. הכל, מן הסתם, בגבולות הסביר. 5. מי דיבר על *שלטון* בית המשפט? במדינה דמוקרטית, לבית המשפט יש סמכות מסוימת (בכפוף לחוק) כלפיך. מדינה שבה אין לאף אחד סמכות להגיד לך מה לעשות בשום מידה נקראת "אנרכיה". אתה לא יכול להתחמק מזה. 6. זה דיון מעניין בפני עצמו. לכן אני לא מתכוון לפתוח אותו עכשיו. 1 בדמוקרטיה, לפחות. באנרכיה אתה כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מצויין, אז אנחנו מסכימים. אם אחוק לא נשמר בגבול הסביר (נגיד מאה אלף איש בעזה בעוד חודש) אז הוא משולל תוקף. לגבי נסיעה ברמזור אדום, אם אני בטוח שאין בכך סיכון חיי אדם (נגיד כביש ריק עם ראות למרחוק לכל הכיוונים) אין בכך פגם. כמובן שאם יש סכנה אז איסור הנסיעה (באותו רגע) משרת את הצדק (הגנה על חיי אדם) ואסור לי לנסוע. זה סוד גלוי שבכבישים רבים בארץ המהירות הממוצעת גבוהה בהרבה מהמהירות המותרת, זו דוגמה מובהקת בה הציבור (אם כי לא מטעמים אידיאולוגיים) מכתיב את גבולות החוק. 2. עשוי, עלול, אבל הוא לא. רק שרון השתנה (או שעצם אולי גם זה לא). הדיון הזה נעשה מחזורי וחסר תועלת ... במיוחד לאור העובדה שאת מבטחי אני לא שם בציבור יהודי כל שהוא, אלא באבו-מאזן ימ"ש, שיכריח אותנו לשחרר את עזה כולה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שוב, ההיקש שלך הפוך. החוק הוא חוק אם הוא נחקק ע"י הכנסת ועונה על קריטריונים משפטיים מוגדרים היטב (אאל"ט, בחוק יסוד: החקיקה). עם זאת, החוק לא משרת את מטרתו אם הוא לא מהווה חוק עבור כולם, ואם אני לא יכול להניח שהוא חוק עבור כולם. 2. "רק שרון" זה מושג בעייתי, כי כמו שציינתי הוא עדיין זוכה לאמון הכנסת, וזה הופך את החלטות הממשלה (החוקיות) ללגיטימיות (עיין בחוק יסוד: הממשלה, סעיף 3). זה מהותי, כי *שרון לא נבחר*. הכנסת נבחרה, וכל הרכב ממשלה שזוכה לאמונה הוא לגיטימי. רוב המצביעים בבחירות הצביעו לרשימות שתומכות בממשלה. (את חוק יסוד: החקיקה לא מצאתי באתר הכנסת, אז אני לא יכול לקשר לשם.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מצאת את חוק יסוד: חקיקה, מהסיבה הפשוטה שהכנסת לא חוקקה חוק יסוד כזה, וזאת משום שהיא לא מעוניינת להציב את חוקי היסוד כחוקי-על, שיגבילו את כוחה. אבל בטענתך אתה צודק, שעל מנת שחוק יהיה חוק הוא צריך לענות על כללים משפטיים ולעבור את כל תהליך החקיקה הנדרש. זאת בנוסף, כמובן, שהחוק ישמור על זכויות האדם והאזרח, על ערכי הדמוקרטיה וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפתעתי התברר לי שאתה צודק, ואין חוק כזה. אך הטיעון שרשמת לא נשמע לי שלם, פשוט כי חוקי היסוד כבר מהווים חוקי-על 1 ומגבילים את כוח הכנסת. "זאת בנוסף..." - הדרישות שציינת צריכות להיות (והן אכן) מעוגנות בחוקי יסוד, ולהיות חלק מאותם כללים משפטיים. 1 ממתי היסוד נמצא למעלה? ואם כבר: למה "בסיס" ו"יסוד" הן מילים נרדפות, בעוד ש"בסיסי" ו"יסודי" הם הפכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל רק חלק מחוקי היסוד - פחות מחצי 1 - הם בעלי הגנה משפטית כלשהי (שריון, פסקת הגבלה), והיתר הם חסרי כל הגנה משפטית וניתנים לשינוי ברוב רגיל. בגלל זה, הם לא מהווים חוקי-על, כי חוקה (כך לדעתו של השופט משה לנדוי, לדוג') חייבת להיות קשיחה, כלומר שלא יהיה ניתן לערוך בה שינויים בקלות. 1 למיטב זכרוני: חוקי יסוד חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו, הכנסת, הממשלה וירושלים בירת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי "בסיסי" ו"יסודי" הם הפכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצא את ההבדלים: "ערכנו בדיקה בסיסית" - כלומר, בדיקה שטחית. "ערכנו בדיקה יסודית" - כלומר, בדיקה מעמיקה. "אני מבין את הטיעון שלך באופן בסיסי" - כלומר, באופן שטחי. "אני מבין את הטיעון שלך באופן יסודי" - כלומר, באופן מעמיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו. מאידך גיסא, היפוכים כאלה אופיינייפ לשפה העברית. קח, למשל, את המלה ''לפנים'' - גם קדימה, וגם לפני שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, למי שהמציא את העברית הייתה בעיה רצינית של אוריינטציה. על הזמן הוא הסתכל בכיוון ההפוך - מהעתיד לעבר. לכן ''לפני'' זה בעבר, ו''אחרי'' זה בעתיד. בציר האנכי הוא גם התבלבל. לעיתים הוא הסתכל מלמעלה למטה, ולכן ''יסודי'' או ''עד היסוד'' זה מעמיק. לעיתים הוא הסתכל מלמטה למעלה, ולכן ''בסיסי'' או ''ברמת הבסיס'' זה רק התחלתי ושטחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם בזה העניין. יש היפוכים מכל הסוגים. חשוב על ''קדושה'' וקדשה'', ''קלס'' - לטוב ולרע (וכך גם ''ברך'') - ועוד ועוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |