|
||||
|
||||
לאסתי, לשאלתך - רווק, ירושלמי, חובב יין, נשים, הרפתאות, ענין ומאבקים. אבל בוודאי לא התכוונת לשאול על הכותב וחייו, אלא כיצד הגעתי לפרשה ? להלן התשובה: בשנת 1995 גילית לראשונה את הפרשה שנודעה ונתפרסמה אח"כ כפרשת "דדי צוקר - וכספי עמותת קאמרה אובסקורה". הבאתי בזמנו לחשיפת הפרשה בפומבי (ולא הודות לעיתון "הארץ" שסירב לפרסם הפרשה והטיל עליה איפול...... טוב, הקשרים של אמנון רובינשטיין, השר שהזרים את כספי מדינה לצוקר, עם עמוס שוקן הבעלים והעורך האמיתי של עיתון "הארץ" הם לא סוד). מאוחר יותר, לכשנתאשרו העובדות בפרשה אבל דדי צוקר לא הועמד לדין, נדהמתי. שנה לאחר מכן גילית שהיועץ המשפטי לממשלה, מי שתחילה עיכב במשך 7 חודשים את פתיחת חקירת המשטרה בפרשה, כתב לצוקר מכתב בו הודיע לו שהחליט כבר מראש שלא יעמידו לדין, והיועץ כתב זאת עוד לפני פתיחת החקירה ובטרם הובאו בפניו המימצאים שנתגלו בחקירה. (אסמתכה לדברי תמצאי בדו"ח מבקר המדינה מס' 47 שאישר בדיעבד טענתי זו וחשף הבטחת היועץ לצוקר) סקרנותי לגבי סיבות המתרחש גברה. לא עבר זמן וגיליתי שמיכאל בן יאיר, מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה, זה שמנע העמדת צוקר לדין על קבלת כספי מדינה לעמותה שלו, בעצמו היה חבר (באותם ימים) במוסדות עמותה שקיבלה כמה מליוני שקלים (והרבה מליונים...) מאותו מקור ממשלתי (משרד החינוך של אמנון רובינשטיין) ממנו קיבל דדי צקור את הכספים לעמותה שלו. זה הבהיר לי למה מיכאל בן יאיר, היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא להעמיד את צוקר לדין בפרשת עמותת "קאמרה אובסקורה" ובפרשה של רכישת המניות שלה. הבנתי את היועץ: למה לו צרות ? הוא צריך שישאלו בחקירה או במשפט מי עוד מקבל כספים מאותו מקור ?? אם יש "ניגוד עניינים" והפרת חוק מובהקים במעשי בכירי בפרקליטות המדינה - כאן הם נמצאים. אח"כ גיליתי רשימה ארוכה של פרקליטים בכירים נוספים במשרד המשפטים שכיהנו בראש עמותות אליהן הוזרמו כספי מדינה. מה שעתך ? בכירי משרד המשפטים, עובדי מדינה, עומדים בראש עמותות שאליהן מוזרמים כספי המדינה ? מה שצריך להדאיג בפרשה זו , זו העובדה שכאשר בכירי ש"ס היו מעורבים בקצה של פרשיות כאלה - הם הלכו לכלא (ובצדק) - אבל כאשר במקביל התברר שמאשימיהם ותובעיהם בעצמם עשו אותו דבר, זה עבר לסדר היום (וליתר דיוק - זה פשוט הוסתר מפני הציבור). אגב, אסתי, אם נותר אצלך ספק לגבי מיקומי שלי בסולם העמדות והרעיונות, אנא עייני בפסיקות בג"צ ופסיקות עליון המופיעות תחת שמי (פריד אברהם - פריצי). בין היתר תגלי שם, שאני האיש שהמציא את רעיון הפעלת "אוטובוס השבת" בישראל, הועמדתי לדין על הפעלתו, הורשעתי בענין זה בבית משפט השלום, ערעורי נדחה במחוזי והגשתי ערעור לעליון - ורק אז, בעליון, זכיתי לבסוף מאבק המשפטי הזה לאחר מאבק של 5 שנים. מעשית ולמעשה מותר היום, כתוצאה ממאבקי, להפעיל בישראל אוטובוסים בשבת. צר לי רק שבדיוק באותם ימים מר"צ התקפלה והפסיקה את מאבקה זה, כי היא נכנסה לקואליציה ממשלתית עם ברק ועם ש"ס, בניגוד ל"שינוי" ולטומי לפיד, שלזכותם יאמר שנשארו נקיים ונאמנים לעקורונותיהם וסירבו לשבת עם ש"ס בממשלה) אבל כל זה לא רלוואנטי. זה רק רקע שיכול לשחרר אותך מ"החשדות" שעולים ברקע מכתבך. נחזור לעניינים: כאשר התברר לי שיועץ משפטי לממשלה מעורב בעצמו בקבלת כספים מפקידי מדינה לעמותה שלו, כשהפרקליטות מחפה על העניינים, ניסיתי לערב בנושא את העיתונאים הבכירים במדינה. מיותר שאציין שעיתונאי כמו אמנון אברמוביץ שתק - ונתן יד להשתקת הפרשיות. אח"כ, כשנודע לי שפרקליטות המדינה התערבה בבית המשפט לטובתו בסגירת הליכים משפטיים שונים שהתנהלו כנגדו - היה לי ברור ההקשר, ונתבררה לי עוצמת הקשרים. פה ושם יצאו קצת דברים החוצה בעיתונות (קצת פורסם ונחקר ב"מעריב", קצת נחקר ופורסם ב"גלובס"), אבל כעקרון קשה לציין לשבח את העיתונות הישראלית כעיתונות חוקרת, לפחות בכל הנוגע לנכונותה ויכולתה לחקור בעניינים הנוגעים בפרקליטות המדינה. יוזכר שלפרקליטות יש הרבה מה לתת לעיתונאים, (הדלפות בזמן חקירות רגישות) והיא מקבלת מהעיתונאים שלה - באופן טבעי - תמורה לדברים. למעט עיתנואים עצמאיים בודדים, כמו יואב יצחק ודומיו, רב העיתונות הישראלית משועבדת למקורות שלה בפרקךיטות , ולא תעז לחקור מעשיהם. (אמנון אברמוביץ הוא דוגמא בולטת לכך, כשאליו מצטרף גם מרדכי גילת. על שניהם ניתן לומר, ובלי הפרזה, שהם למעשה "דוברי הפרקליטות" ונושאי הכלים שלה). מאז, ולאחר שהתברר מה שהתברר, אני מלווה עניינים כאלה בעצמי (ככל הניתן) ומסרב לסמוך על מי שהציבור סומך בדרך כלל. אינני מוכן להסתמך בלעדית על טובה צימוקי ומרדכי גיל בידיעות, לאחר שאני נזכר שהם מנעו אינפורמציות בסיסיות מידיעת הציבור. אני מניח שחרגתי לחלוטין (ואיתך הסליחה) ממסגרת המקום והפרופורציה הנדרשים לתשובה לשאלתך, אבל אני מקווה שיש בדברים שהבאתי מענה לשאלתך. פריצי |
|
||||
|
||||
1. מה שהתכוונתי לשאול הוא- האם אתה ידיד ו/או עורך דין של דן תיכון? אם לא, האם זה רק צרוף מקרים שמעריב יוצא בכתבה על דן תיכון יום אחרי שמאמרך הופיע באייל? 2. בכתבה של מעריב דן תיכון אומר שמכתבה של ארבל נשלח ליועץ המשפטי לכנסת (ולא ליו"ר הכנסת). |
|
||||
|
||||
אשר לשאלה הראשונה - אברהם שלח את מאמרו למערכת למעלה משבוע לפני פרסומו. מכיוון שהוא לא ידע מתי בדיוק הוא יתפרסם, הרי שעיתוי פרסום הכתבה במעריב אינו אלא צירוף מקרים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |