|
||||
|
||||
אכן מעורר חלחלה ואבקש סליחה מראש שאני משתמש בו להוכחת טענתי ובכ"ז: הסיפור רק מזכיר לנו מה היא המטרה העיקרית והמרכזית של מערכת הכליאה. המטרה היא להרחיק אנשים כאלו מן החברה ולהגן על החברה מפניהם. כל המטרות האחרות: ענישה, נקמה, שיקום, הרתעה הן בהכרח משניות וצריך להתיחס אליהן בהתאם. |
|
||||
|
||||
אבל אנחנו לא עושים שום נסיון לאתר "אנשים כאלה" ולכלוא אותם לפני שהם מבצעים מעשי פשע; לכן לא סביר בעיני לטעון שההרחקה היא המטרה המרכזית של מערכת הכליאה. לדעתי הרתעה היא העניין המרכזי (מתוך הנחה שלא כל ה"אנשים האלה" נולדים כך - ויש לנו שליטה על ההחלטה של מישהו להפוך ל"כזה"). |
|
||||
|
||||
א. אנו כולאים עבריינים כדי שלא יבצעו עוד פשעים מן הסוג שעליו הורשעו. ב. אנו מנסים לכלוא עבריינים על עבירות קלות כדי למנוע מהם (פיזית) לבצע עבירות חמורות יותר. דבר זה אי אפשר לבטא במסגרת השיח המשפטי והאתי המקובל כיום, אבל הוא יותר הגיוני מטענת ההרתעה אפילו במקרה הזה. הרצדביזם, ויותר מכך העובדה שבתי כלא הם בתי ספר לעבריינים מקצועיים הופכים את עניין ההרתעה למפוקפק ביותר. ג. אם עניין ההרתעה היה קרדינלי או קיומי לחברה, היה צריך להחמיר את הענישה יותר ויותר עד אשר אחוזי הפשיעה היו יורדים. העובדה שלא עושים זאת, מראה שהחברה לא בונה יותר מדי על ענין ההרתעה. ד. בלי להתיימר להבין בגנטיקה או בפסיכופתולוגיה, אני לא סבור שיש הבדל עקרוני בין המקובל היום שסוטי מין הם חסרי תקנה לבין מה שלא מקובל היום שאנשים בעלי מבנה אישיות עברייני בסופו של דבר יבצעו את העבירה. (יתכן כמובן שמעשית אין זה כך). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |