בתשובה לאלון עמית, 15/07/05 0:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלון נערי, אך זה עתה הבנתי, סוף סוף, מדוע אתה נוקט שימוש רב כל כך בשם השם כמעט בכל פתיליך הנוגעים למתמטיקה: אתה פשוט רואה בה דת. הירגע. אני מסכימה שמתמטיקה היא עיסוק רוחני, והמדע המענג ביותר המוכר לי, וסביר שאסכים איתך על עוד תארים נשגבים אחרים שתיתן לה אולי. אבל דת היא לא. ואפילו לו הייתי מנסה לכפור בה בבורותי היתרה - אני מבטיחה שהיא לא תיעלב. בוודאות. אז זהו. לא אמרתי כלום בשאלה מי גילה מה קודם, המתמטיקאים או אנשי הרוח. אמרתי רק שאנשי הרוח "גילו" את ריבוי האמתות לפני היות משפט גדל. כיוון שלמיטב הבנתי - ולדעתך התקיפה - משפט גדל כלל אינו אומר זאת, היה צריך להיות ברור שהערתי הערה כרונולוגית תמימה וחסרת השלכות. רילקס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני דווקא התרשמתי שאלון תקף את הציטוט שהוא הביא במאמר (מתוך ''תפוז''). הציטוט הזה אכן היה עלבון לעוסקים במתמטיקה באשר הם. אלון פשוט טען שכותב הדברים טעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התייחסתי לתגובה 316906 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואלון הגיב גם לך, וגם למסמך הזה: הוא אפילו ציטט ממנו באותה תגובה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לי'' הוא לא הגיב. רק למסמך ההוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה במתמטיקה *דת*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה המעניינת היא זאת: אם המתמטיקה היא דת, מה עיקריה? הרי אנחנו צריכים משהו להאמין בו. דת שמקבלת כל מערכת קונסיסטנטית של עקרונות היא דת מאוד מוזרה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי את זה בחצי-בדיחה, אבל רק חצי. משום מה יש לי תחושה שכשהדברים מגיעים למתמטיקה, כל דבר שנראה לך שגוי, או אפילו רק עלול להביא למחשבה שגויה, מעורר בך זעם חסר פרופורציה. זה מאוד לא מובן לי. זה מתקשר לי לעובדה התמוהה שכמעט בכל תגובה שלך לד.ק., וכמעט בכל תגובה של על דבריי בדיונים הנוגעים למתמטיקה, אתה חוזר שוב ושוב על מלים כמו "בשם אלוהים" וכדו'. ואני יודעת (לפחות נראה לי) שאתה חילוני. זה פשוט מוזר... ובעיקר, חוש ההומור שלך נעלםפ מיד כשמדובר במתמטיקה. איך זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה ש''בשם אלוהים'' הוא התחליף האינטרנטי של מריטת השער בייאוש. כאשר אתה עומד מול מישהו שגם לא מבין מה שאמרת, גם מעוות את דבריך שוב ושוב, וגם בטוח שהוא צודק תמיד, אני בהחלט יכול להבין את התגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה היה ככה אז כל אחד מאיתנו היה צריך להגיד "בשם אלוהים" לפחות פעמיים בתגובה. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתנצל לגבי חוש ההומור, נראה מה אפשר לעשות. הוא נוטה לברוח דווקא כשקוראים לי ''נערי''... לא ספרתי כמה פעמים השתמשתי בביטוי הנ''ל, אבל אני מסכים עם המגיב מעלי - זו מקבילה וירטואלית של מריטת שערות, ולא הייתי נחפז להסיק ממנו על מערכת האמונות שלי. נדמה לי שניהלתי דיונים ארוכים על מתמטיקה באייל בלי טיפת זעם, אבל נכון (וגם ציינתי זאת כמה פעמים) שמשהו בדיון ביני לד.ק. מתסכל אותי. אני, שוב, מתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבורך, כל מריטת שערות היא וירטואלית1. 1 No offence meant, מבט חטוף באבי יבהיר כי זהו גם העתיד המצפה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בצד של אמא שלך אין קרחים אז אולי יש עוד תקווה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בצד של אמא שלי כולם שעירים, אבל רציתי לנחם את אלון (ולמתן את זעמו :-). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה :-) (על כל התגובות האחרונות, ואל חשש, none taken). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך להתנצל.:) אבל די קשה לי להתמודד עם תגובות שאינן מתייחסות כלל לדבריי, משום שהמגיב נתפס לפרץ זעם לפני שניסה להבין באמת מה אמרתי - או לחילופין, שיער מראש שאינני ראויה לניסיון כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא אלון חוטא בתגובות שאינן מתייחסות לדברי קודמיו, או בפרצי זעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכרח להודות שאני פחות ופחות מבין על מה את מדברת. אם זה עוזר, בכל אופן, אני מצדי מוכן להניח לנושא לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי, למשל, ל תגובה 316906 - שבה הגבת כאילו אמרתי משהו ה"פוגע"(?) במתמטיקאים, שלכאורה לא "גילו" את ריבוי האמתות לפני אנשי הרוח. ודאי שלא אמרתי שום דבר כזה (אינני יודעת אם הוא נכון או לא, אבל לא התעסקתי בנושא בכלל). בתגובה אחרת ייחסת לדבריי מיני טענות של לוקס ופנרוז, שאינני מכירה כלל. נדמה לי שאתה בכל זאת ממהר לשחרר נצרה לפעמים, וחבל. (אבל בכל זאת אתה על הכיפאק, אז אנא אל תכעס):). סגרנו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת שלא ייחסתי, ולא נפגעתי. סגרנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבורי כקורא, ואני מניח שגם עבור אלון ככותב, הדיון עם ד.ק. היה מתסכל ביותר. ''בשם אלוהים'' זו רק קריאה ואין לה קשר מיוחד לאלוהים או לאמונותיו של אדם. לחוש הומור יש נטיה להיעלם כאשר מגיעים לעניינים הקרובים ללבך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכימה שהדיונים עם ד.ק., בחלקם הגדול, מייאשים. מבחינתי כקוראת, הדיון בין ד.ק. לבינו היה מייאש ביותר - משני הצדדים. עקרונית, לא הייתי מניחה שהקריאה לעזרת הבורא מעידה על מעידה אמונית כלשהי. הזכרתי אותה רק כדי להוסיף נופך משועשע-משהו ליחס הקצת רציני מדי, לטעמי, של אלון כלפי המתמטיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שאת פשוט קצת מקנאה במישהו שיש לו בסיס ידע מוצק שעליו הוא יכול להישען ללא מורא, להבדיל ממדעי הרוח שנשענים על רוח. יכול להיות שמהקנאה הזאת באה התגובה הקנטרנית שלך. אלון עונה בצורה עניינית ומיקצועית לעילא ולעילא כמו שכותב של מאמר שעוסק במתמטיקה ראוי וצריך לענות. אלון, ישר כוח! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להחליט אם אתה יצירתי במיוחד או משליכן במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את הנכתב, הרי שאחת המטרות שלך היתה דוקא לטעון שמתמטיקה אינה דת ואפילו לא תחליף דת. כמו כן היא גם אינה פילוסופיה וגם לא כלי שימושי בויכוחי "מי ברא את העולם?". היא פשוט מתמטיקה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |