בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/07/05 8:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יתכן. אבל היות שאנחנו עוסקים בפוליטיקאים ציניים למדי גם מהמרכז העבודתי וגם מהמרכז הליכודי, הרי מה שקרה קרה גם בהסכמת המתנגדים. למה אני מתכוון? כל המועמדים להיות חברי כנסת של הליכוד- גם אם ידעו שמשהו נרקח בראשו של שרון -לא רצו לדבר על כך. כך גם שרון. זה לקוח מהמשפט הנפוץ-"פרה פרה". חברי כנסת כמו דוד לוי ואחרים רצו קודם כל להבחר. כך גם שרון. לכן השאלה מה היה קורה לו שרון הציג את התכנית לפני הבחירות- איננה רלוונטית. לא היה סיכוי ששרון יאמר דברים מדוייקים יותר מהעלאת הצורך בויתורים כואבים. אם זו איננה בדיחה, אז אולי הוא לחש בבת צחוק למישהו שהויתורים הכואבים הם ההמנעות לכבוש את השטחים. לעניות דעתי, המועמדים לחברי כנסת גם לא רצו ששרון ידבר על התכניות לעתיד. כך לצערי, נוהגים פוליטיקאים ערב הבחירות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת עובדה שמצנע הציע התנתקות חד צדדית, שכוללת יציאה מלאה מעזה (למקרה שמו"מ עם הפלשתינים לא יצלח) בפרוש, והוא גם פוליטיקאי. והעם ששמע את רעיונותיו המעניינים העיף אותו מכל המדריגות . . . ידוע גם שאחרי הבחירות כששרון השתדל מאד להקים ממשלת אחדות, מצנע הסכים לותר, והיה מוכן תמורת הסכמתו להשתתף בממשלה כזאת שהפינוי החד צדדי יכלול רק את נצרים, ועל כך אמר שרון את אמירתו המפורסמת: "דין נצרים כדין תל אביב". הסיפור הזה, אגב, מראה כמעט בודאות מלאה שרעיון ההתנתקות נתקע בראשו של שרון בשלב מאוחר יותר (לא שזה משנה לי במשהו, אבל סתם מעניין). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |