|
אני לא רואה בעיה בכך שקבוצת אנשים שרוצה להגביל את עצמה למוצרים שעומדים בסטנדרטים מסוימים מקימה גוף מפקח ומציעה ליצרנים ללא כפיה להכפיף את עצמם למנגנון הפיקוח הזה. יצרן שבוחר לקבל פיקוח של בדץ זה או אחר עושה זאת מבחירתו החופשית מתוך שיקול כלכלי ומתוך רצון להיחשף לשוק מסוים. מוסדות פיקוח הכשרות של הרבנות לעומת זאת הם בדיוק ההפך. מדובר במנגנון דתי של המדינה (אני דוגל בהפרדת הדת מהמדינה), רוב סיפורי האימה ששמעתי (עובדים שפוטרו בגלל שהם התחצפו למשגיח ודברים כאלו) קשורים למשגיחי הכשרות של הרבנות הראשית ולא למשגיחי בד''צים. המצב האידיאלי כפי שאני רואה אותו הוא שמוסד הכשרות הממשלתי יבוטל ומי שיחליף אותו יהיו גופים פרטיים, בדצ''ים, ועד שומרי המסורת ואגודת הצמחונים והטבעונים. היצרנים יגלגלו את הוצאות ההכשר על המוצר (כיום הרבנות ממומנת בין היתר מתקציב המדינה) וכוחות השוק יקבעו ליצרן איזה הכשר כדאי לו לקבל אם בכלל.
|
|