|
||||
|
||||
זה באמת דבר שקשה לנסח: אני מנסה להיכנס לראש של אותה אלמנה, וממש לא מצליחה. יש כאן שני דברים: ראשית, העובדה שהרעיון עלה בדעתה בכלל, כנראה מיד לאחר הרצח (אלא אם כן עבר זמן מסוים מרגע שנפגע ועד שמת, כמובן. אחרת סביר שלא היו מספיקים לבקש צו בית משפט בעניין הזה וגם להוציא את הזרע). בעיניי זה דוקא קצת סותר את הטענה על "היחסים הנפלאים" ששררו בינה לבין בעלה המנוח. ושנית, הבנתי שהשופט התרשם שהילד לא יגדל כ"אנדרטה לאביו", אבל אני מתקשה להשתכנע בזה. איך הוא יכול לגדול כילד "רגיל" כשכל סיפור הבאתו לעולם תלוי מעל ראשו? איך האם - ויותר מזה, ההורים השכולים שאמורים לעזור בגידולו - יוכלו שלא להעביר לו מסרים (לא בהכרח מודעים) בעייתיים מאוד, וכבדים מאוד, לגבי הציפיות ממנו, למשל? (לא בדיוק הצלחתי להבהיר את עצמי. אני רק מקווה שזה עובר איכשהו). |
|
||||
|
||||
א. תגובה 316049 ב. הנה תסריט סביר: השניים היו בדיוק בנסיונות להתעבר באותם ימים ועל כן נושא הצאצא המשותף היה "חם" ו"באוויר", ואז נרצח הבעל. |
|
||||
|
||||
כן, התסריט הזה אפשרי, כמובן, ובכל זאת... מדוע אתה *כמובן" חושב שאלה חששות מופרכים? |
|
||||
|
||||
אז זהו שכל אחד מהטיעונים שאת מעלה יכול להיות תקף גם למקרים אחרים שבהם גדלים ילדים. גם יתום של טייס קרב שנהרג עלול להיות "מצבה חיה", גם ילד מאומץ שהיה תינוק מריבה יצטרך לגדול למרות זאת כילד רגיל. גם תינוק שנולד לאם בת חמישים יתמודד עם יחס הסביבה, וכולי. ומדוע דווקא "מפחיד" היא המילה? |
|
||||
|
||||
ראשית, בשונה מבנו היתום של טייס קרב (או של כל אב נערץ אחר שמת בזמן ההריון), הילד הזה נוצר מראש מאב שכבר איננו. וזה אומר, כמובן, שהאם המתעברת מתכננת אותו מראש כ"המשך זרע". תינוק מריבה מאומץ - מה יעשו אתו? ימיתו המתת חסד? ותינוק לאם בת 50 לא יצטרך בהכרח להתמודד עם יחס סביבה בעייתי. ובשני המקרים האלה הוא יגדל אצל הורים/הורה שרוצים אותו באופן פשוט, כפי שרוב ההורים רוצים את ילדיהם. שנית, במלה "מפחיד" התכוונתי ספציפית למצב התודעה של האם שביקשה את הקפאת הזרע. התרחיש שמציע ערן, אמנם, יכול אולי להסביר את זה - אבל נראה לי שלו הוא היה נכון, היו מזכירים אותו בתקשורת, לא? |
|
||||
|
||||
כיצד נוצר ההבדל אם האם מתכננת את הצאצא כ"המשך זרע" שש שעות לאחר רצח האב לבין אם שמתעברת ולאחר שש שעות נהרג בעלה בתאונה? ולא, לא בהכרח היו מזכירים זאת בתקשורת. פרטי פסק הדיו חסוים ברובם (וערוץ 2... המ.. לא יפה מה שהם עשו לדעתי). |
|
||||
|
||||
בהנחה שהתאונה שהרגה את הבעל לא הייתה, בעצם, רצח מבוים כתאונה, כשהרוצחת היא האישה - הרי שבמעשה ההתעברות עצמו האישה לא תכננה כלום, אלא לכל היותר ילד. ולאור העובדה שבערוץ 2 (שלא ראיתי) פרטו הרבה יותר מדי דברים, כנראה, אתה חושב שהיו בוחלים דוקא בפרט סוחט הדמעות הזה? |
|
||||
|
||||
האם יש הבדל בין הפלה של עובר שהתגלה כמונגולואיד בבדיקת מי שפיר - לבין הריגת תינוק מונגולואיד (או אפילו נטישתו)? |
|
||||
|
||||
"ימיתו המתת חסד"? האם את מכוונת לומר שעדיף לילד כזה לו לא היה נולד? מה זאת אומרת "רוצים אותו באופן פשוט"? שוב, המקרים שהבאתי ואחרים הם פשוט פחות נורמטיביים. יש עוד: זוג לסביות שמגדל ילד של אחת מהן, זוג מבוגר שמאמץ, הורה הומוסקסואל יחיד שמאמץ, סבא וסבתא שמגדלים ילד שהוריו נהרגו וכולי וכולי. בכל המקרים הללו אין "אופן פשוט". השאלה היא עד כמה זה "פשוט", מתי זה מתחיל להיות "מורכב" ואיפה הגבול בין שני אלה, אם יש, או שזו סקאלה. (שוב, לא שאלה רטורית אלא אמיתית). |
|
||||
|
||||
ב"פשוט" לא התכוונתי ל"נורמטיבי". התכוונתי לרצון ה"פשוט" בילד. בכל המקרים שהזכרת הרצון להביא ילד לעולם, או לילד ילד (במקרה של אימוץ), הוא רצון פשוט - הרצון בילד, הרצון להיות הורה... לא יודעת, פשוט. במקרה הזה - גם אם הרצון בילד הוא "במקורו" פשוט - יש כאן איזו שהיא מוטציה: ה"מינון" של מרכיב הרצון בהמשך גנטי של אדם שאיננו נעשה מרכזי. ומבחינת האופן שבו הוא מייצג את רצון המת, הוא הופך למרכיב יחיד. (שוב, קשה לי לנסח באופן בהיר מספיק. אני רק מקווה שזה עובר). וכמובן, את המלים "המתת חסד" כתבתי באירוניה מסוימת. ודאי שאינני סבורה מראש שטוב לילד כזה (תינוק מריבה) שלא ייוולד מאשר שייוולד. הערצתי לקוהלת לא כוללת את החלק הזה. |
|
||||
|
||||
הבנתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |