בתשובה ליובל נוב, 11/07/05 23:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בי אישית זה מעורר חלחלה. רק לחשוב על הילד המסכן שאביו הטבעי מת עוד לפני היווצרו... זוועה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אביו הטבעי היה מת יום לאחר ההתעברות, היית מתחלחל פחות? ואם האישה היתה מתעברת מתרומת זרע של אדם שכבר נפטר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מתחלחל"? אני מהמר שאתה מגיב לאלמונית, לא לאלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז חשבתי על השאלות האלה. לא התעלמתי מהן גם כשכתבתי את תגובתי הקודמת. וכן, עדיין הסיפור הזה מזעזע אותי יותר. אני חושבת שזה בגלל התודעה של האם שתגדל אותו. תודעה שמצטיירת לי איכשהו כתודעה מאוד מקברית. כלומר, זה מאוד שונה מאב שמת יום לאחר שעיבר את בת זוגו, או מתורם זרע אנונימי שהאם לא הכירה גם בחייו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |