בתשובה ליוסי גורביץ, 07/08/01 9:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באיזה תאריך בדיוק שמו אנשי האצ"ל מכונית תופת בשוק ערבי ביפו? עד כמה שידוע לי האצ"ל ביצע פעולות טרור בתקופת המאורעות, 36-39. ליתר דיוק, בנובמבר 37, ומאמצע 38 עד אמצע 39. אחרי הכרזת האו"ם בכ"ט בנובמבר 47, היה מצב מלחמה ממש, תוך 4 חודשים נהרגו קרוב ל1000 יהודים מהתקפות הערבים. האצ"ל השתתף בלחימה ביחד עם ההגנה והלח"י נגד מליציות ערביות. לעיתים בוצעה הלחימה בתוך ריכוזי אוכלוסיה, כמו במקרה של דיר-יסין, עדיין במסגרת חוקי מלחמה. למשל, מי שנכנע בקרב בדיר יסין, גברים נשים וטף, נשבה והוחזר למזרח ירושלים לאחר הפסקת האש. הלח"י הרגו נערות עבריות שייצאו עם חיילים בריטים? רפרנס? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ביולי 46 פוצץ מלון המלך דוד ע"י האצל. התוצאות עשרות הרוגים בריטים,ערבים והפלא ופלא גם יהודים. השואות היסטוריות יהיו תמיד בעיתיות אבל פיצוץ מכונית תופת בקרית הממשלה בירושלים היום יכול להיות מתאים. בדיר יאסין נהרגו כ 200 אזרחים .ניתן יהיה לטעון שהם חיו באזור קרבות,אך טענה זאת אפשר להכיל על מתישבי חבל קטיף היום. רצח הרוזן ברנדוט והלורד מוין ע"י הל"חי שוה לרצח היום של מתוכים בינ"ל כמו טאנט או מיצ'ל. בקיצור לארגוני הטרור הפלסטינאים יש עוד הרבה מה ללמוד , לפחות מבחינת האפקטיביות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות שהמטרה הראשונה במעלה של ארגוני הטרור הפלסטינים הם אזרחים. ומה לעשות שהטרוריסטים הפלסטינים לא נוהגים להודיע מראש לפני הפיצוץ על מנת שיהיה אפשר לפנות את האנשים אלא להיפך, מפוצצים ממש בתוכם. ומה לעשות, שהם לא נוהגים לשים שלטי אזהרה בשלוש שפות בסמוך למטעני הנפץ על מנת לצמצם את הפגיעה בנפש. ונקודה לא פחות חשובה היא שהארגונים עליהם אנו מבצעים את ההשוואות היו קטנים ונהנו מתמיכה ציבורית מעטה יחסית של הציבור היהודי. מה לעשות שיש הבדלים? אגב, חיפוש מהיר על דיר יסין באנטרטנט העלה דבר מעניין. באתר הרישמי של אוניברסיטת בירזייט, בדף בו מתועד המקרה העדיפו לצתת את הספר "ההיסטוריה של ההגנה" בו מצויין המספר 245 קורבנות, מספר שפורסם על ידי ה NY TIMES מיד לאחר המקרה. באותו הדף יש הפניה לאתר הנצחה של המקרה, בו מצותת מחקר של אוניברסיטת בירזייט מ1987 שהעלה שהמספר לא עלה על 120. באתר האצ"ל נטען פחות מ100. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט - הבאת דברים מהמקור כלשונם ציתות - האזנת-סתר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר העלת את הנושא, כבר מזמן רציתי לשאול מישהוא מוסמך: מתי י' אחת, מתי שניים, ומתי בכלל לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתיב מנוקד כותבים חיריק בלי יוד (אבל אפשר גם עם, אם רוצים). בכתיב חסר ניקוד כותבים יוד לציון חיריק, אבל רק כשאין אחרי זה שווא נח. (אתה ביקשת את זה!) דיבור אבל- שמלה. שני יוד עוזרים להבדיל בכתיב חסר ניקוד בין מלה כמו ציד (HUNTING) ו-צייד (HUNTER). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בעברית ישנן שתי תנועות הנהגות "EE" - חיריק וחיריק מלא. סימנו של החיריק הוא נקודה מתחת לאות, וסימנו של החיריק המלא - נקודה מתחת לאות ויו"ד לאחריה. חיריק הוא תנועה קצרה וחיריק מלא הוא תנועה ארוכה. ב. בנוסף לאמור לעיל, במלים כמו "זיכרון-" (שווא בכ"ף) כותבים את היו"ד בכל-זאת, כיוון שהיא קיימת בצורה היסודית של המילה ("זיכרון" - בכתיב מלא). יש עוד 7 קטגוריות של יוצאים מן הכלל, בהן לא כותבים את היו"ד בכתיב המלא, למרות שאין שווא: "לבי" (הלב שלי), למשל. לשאלתך המקורית - יו"ד עיצורית (y): בראש המילה או אחרי אותיות משהוכל"ב (אותיות השימוש) - יו"ד אחת. בתוך המילה ובסופה - שתי יו"דים, (אפילו "סוסיי" - הסוסים שלי), אלא אם יש לפניהן או אחריהן אם-קריאה. יש עוד יוצאים מהכלל הזה, כרגיל. בפרט - אסור רצף של 3 יו"דים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רציתי להרגיז יותר מדי אבל אם כבר אז כבר (תאשים את מיץ) בכתיב חסר ניקוד מלים שבצורת היחיד שלהן אין שווא נח -כמו כיסא- שומרות על היוד גם ברבים- כיסאות (למרות שכאן יש שווא נח). אני הולכת לנוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה התכוונתי בדוגמא עם צורת הנסמך של המילה ''זיכרון'', אבל הדוגמא שלך טובה יותר, ומהווה הזדמנות להזכיר שבמילה ''כיסאות'', יש שווא בסמ''ך (ולא פתח או קמץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מילה" - circumcision "מלה" - word מה יש לך להגיד על זה? (משהוכל"ב??? למדתי את זה פעם??? נראה שהתאים האפורים שלי כבר לא מה שהיו פעם...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיש לי להגיד זה: "מילה" - circumcision "מילה" - word משהוכל"ב - האותיות האלה שנדבקות לפני מילים (בכל"מ, ה"א היידוע, ו"ו החיבור, והשי"ן של "אשר"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתיימר להתווכח אתך, אבל יש לך בעיה עם המורה מרים, babylon, והמילון של MSWord | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעיה איתם. אם יש להם הסברים משכנעים לגבי הכתיב "מלה", יבואו וישטחו טענותיהם בפנינו (יתכן שזה נעוץ בכך שב-word התנועה היא חיריק חסר, והלמ"ד דגושה. ב-circumcision, החיריק מלא ואין דגש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המורה מרים לא באמת מורה ולכן אין למיץ שום בעייה איתה. וחוץ מזה, תיכף אחרי שנפתור את כל הבעיות האחרות (ערבים, דתיים וכו') אני מייסדת אגודה לדקדוק ידידותייייי למשתמש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז ומעולם בגין טען שהיה קודם כול ג'נטלמן. יכול להיות שטרור עם גינונים אירופאים, פולנים הוא מוסרי יותר ,לי אין תשובה ברורה בנידון. הנקודה היא שהגבולות ,בין פגיעה לא לגיטמית באוכלוסיה אזרחית לבין פגיעה לגטימית במטרות צבאיות,הולכים ומתשטשים בסיכסוך בינ-קהילתי כמו הסכסוך הישראלי-פלסטינאי. הויכוח על דיר יאסין ועל דפוסי הלחימה ב48 הוא ישן (דרך אגב הוא עלה מחדש בתקופה האחרונה עם פרשת טנטורה). הפרשה מדגימה היטב את הפוטנציאל ההרסני של הסכסוך שהוא גולש למתחמים אזרחיים. לכול מי שחושב על כניסה נקיה לשטחי A של הרשות, כדי לעין גם במספרים באתר של האצל,בשביל לקבל הערכה על "המחיר". כמאה הרוגים בצד הפלסיטנאי מול חמישה הרוגים ושלושים וחמישה פצועים (כ 35% מהכוח התוקף כדברי האתר) בצד הישראלי. וכול זאת בתא שטח אחד באמצעי לחימה של 48. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר באמצעי לחימה של 2001 יהיו יותר הרוגים? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |