 |
אנסה שוב. אמריקה הלטינית היא כמעט לחלוטין קתולית. בעיקרו של דבר זה הושג ע''י כך שהכנסייה הספרדית ספחה לתוכה הרבה מן המסורות העממיות שהביאו איתם האינדיאנים והעבדים השחורים. למשל במקסיקו חוגגים חג לכבוד הבתולה מגואדלופ שהיא גם הבתולה מרי אבל למעשה מדובר באלילה אצטקית או מאיה. מדובר בתופעה הנפוצה בכל דר' אמריקה. המדובר כמובן בתקופות של קנאות שמרנית טהרנית (שריפת כלים דתיים, חרמות ונידויים) המתחלפות עם תקופות של סובלנות ואינטגרציה. במאה העשרים נוספו קדושים חדשים בדמותם של צ'ה גווארה, פידל קסטרו, זפטיסטים לדורותיהם ועוד מנהיגי גרילה מרקסיסטים וגם מאואיסטים. הכמורה הקתולית המקומית, לפחות חלקים ממנה (שהיא די ענייה, בודאי יחסית לכנסיה האירופאית) די מעורבת עם הקהל שלה ומזדהה איתו(היסטורית אפשר לקרוא על הבישוף דה לאס קאסאס, הנחשב קדוש במרכז אמריקה). בקרב כמרים אלו יש מדי פעם כמרים מורדים המביעים תמיכה בנישואי כמרים, באמצעי מניעה ואפילו בתנועות מרקסיסטיות. הכמרים האלו לפעמים מוחרמים מנודים ומגורשים מן הכנסייה ובפעמים אחרות מתפייסים איתם ומחזירים אותם לקהילותיהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש