בתשובה לקצת אחרת, 07/08/01 9:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. לא הבנתי. 2. אם יש ביקוש ובכ"ז אין היצע, ומדובר בתשתית שיש לה תרומה משמעותית להתפתחות הכלכלה, אז המדינה, כמי שמעוניינת בהתפתחות הכלכלה, צריכה למצוא דרכים לעודד את היזמה הפרטית. יצירת מונופול ממשלתי בלתי-יעיל (כהצעתך) היא כמובן אנטי-שוק-חופשי. לעומת זאת, ריבית אטרקטיבית ועידוד השקעות הם בדיוק האמצעים בעזרתם המדינה מעודדת פעילות בשוק החופשי, שבתוצאותיה היא מעוניינת - לטובת מי? לטובת מגדל-העגבניות ההוא. 3. לזה אתה קורא הפרטה?! אפילו "קבלנות משנה" לא הייתי קורא לזה. אז עברו לניהול קצת יותר מודרני ונתנו קצת סמכויות לדרג הניהול הזוטר. לשיטתך, האוניברסיטאות בארץ הן אולטרא-פרטיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך משקפת את ההבדל בהשקפה ביננו - אתה מאמין שהפרטה בישראל 2001 תביא לתוצאות חיוביות ואני לא. אתה כל כך מאמין בזה, שאתה אפילו לא מוכן לקרוא לזה הפרטה. האמונה שלי מבוססת על נסיון של מספר שנים במחקר של הנושא, שאילת שאלות, ומעקב אחר ההפרטות - כמו בדוגמאות שהצגתי, מעורבות ועשייה חברתית, וחוסר הערכה בסיסי של המוסר והאכפתיות החברתית של הפוליטיקאים בישראל. על מה מבוססת האמונה שלך? האם אתה יכול להציע case study של הפרטה מוצלחת של שירותים חברתיים בישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי שלא נסתבך עם סמנטיקה - לדידי "הפרטה" פירושה: מכירת נכסים ציבוריים (חברות ממשלתיות, למשל) לגורמים פרטיים (לאו דווקא בעלי-הון שיקנו גרעין-שליטה - אני לא מתלהב מזה בכלל. גם חוק הדיור הציבורי הוא דוגמא להפרטה) או סגירה/צמצום של פעילות הממשלה, כשבמקומה באה פעילות פרטית באותו תחום (למשל: הממשלה לא בונה מסילות ברזל חדשות, יזמים פרטיים עושים זאת). לעומת זאת - שכירת שירותים פרטיים ע"י הממשלה אינה נחשבת בעיני ל"הפרטה", אלא סתם התייעלות ברוב המקרים. אבל הדיון הסמנטי הוא מיותר, כי כפי שביקשתי, באמת הבאת את המהות. אני מיעטתי להתייחס לשירותים חברתיים (טענתי כי שירותי בזק אינם שירותים כאלה), וציינתי כמה וכמה פעמים שאין לי עמדה (לא כל שכן תשובות משעממות שהכינותי מראש) בנושא, בוודאי שלא "אמונה". לכן לא היה כמעט דיון בינינו בשאלה שאתה מכנה "הפרטת החינוך" (שהסברת את מהותה), וכנראה גם לא יהיה בזמן הקרוב - לא משום שיש לי "אמונה" בעניין זה, אלא בדיוק משום שאין לי. היות שפטור בלא כלום אי אפשר, אני שב ומציע לבדוק את ביטוח הסיעוד כ-case study אותו אתה מבקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, הנושא שמכונה ע"י רוב (כל?) העוסקים "הפרטת החינוך" נראה בעיני מאוד חשוב עבור כל מי שרוצה לחיות את חייו בישראל. לכן באמת הייתי מציע לך להתעניין כי גם "אין עמדה" זו עמדה - עמדה שתומכת במי ש"מוביל". העברת נושא מתקצוב השלטון לתקצוב פרטי זה הפרטה, וזה מה שקורה בחינוך. אני נוטה להאמין שאם היה מדובר בצבא, לדוגמא, היית מסכים איתי בקלות רבה יותר. אני מאוד מקווה שאתה לא מוצא את התשובות שלי משעממות, ואני מבטיח שאינן מוכנות מראש. אין לי מושג על מצב הסיעוד, אני רק יודע שאת הסיעוד של סבתא שלי היום מממנים בעיקר ילדיה. אם אתה יכול להציע חומר כדי שיהיה על מה לדבר ומעדיף את זה על החינוך - בבקשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוניברסיטאות בארץ מנוהלות, כל אחת, כמשק כלכלי סגור, עם סמכויות נרחבות למנהלים (הרבה יותר מזה שיש למנהלי בתי"ס יסודיים) ועם חופש נרחב בהשגת תקציבים מגורמים פרטיים (שוב, הרבה יותר וגו'). האם האוניברסיטאות בארץ פרטיות? האם הן הופרטו? אני גורס: לא. אם יש לך מודל למימון הצבא (ודוק: לא למיקור-חוץ של פעילויות של מערכת הבטחון, היות שבמקרה של מערכת החינוך גם כן לא מדובר על זה), זה בהחלט נראה לי מעניין. אני פשוט לא מצליח להעלות בדעתי שום רעיון (מלבד מה שגל"צ עושה). אינני מכיר היטב את נושא הסיעוד (נדמה לי שבניגוד לעבר, כיום בטל"א מממן סיעוד, המופעל ע"י תאגידים פרטיים (עמותות)). האנקדוטה שלך כמובן איננה משמעותית לדיון (שמטרתו תהיה לבחון מצב טרם "הפרטה" למצב לאחריה). אם אצליח להשיג מידע - אביא אותו. הייתי מאד מאד שמח אם עוד מישהו, שיש לו מידע או דעה בנושאים האלה, היה מיץטרף לדיון בינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי דעה בנושאים האלה. אבל היא התהפכה עם כל הודעה שקראתי בדיון שלכם. בראבו לשניכם. אבל אם כבר: אני אתעלם מהשאלה האם האוניברסיטאות פרטיות/הופרטו. שאלת הפרדיקט היא כרגיל לא חשובה, בעצם. נראה שקו הטיעון שלך הוא כזה: ההצעה באשר לבתי-ספר תהפוך אותם דומים לאוניברסיטאות בשיטת הניהול והמימון שלהם (אני מוכן להסכים). באוניברסיטאות המצב טוב, מהבחינות הרלוונטיות (אני מסכים, תוך עקיפת השאלה האם הן פרטיות). מכאן, גם בבתי הספר אין מקום לדאגה. לזה אני לא מסכים. כי יש הבדלים מכריעים: בתי ספר יש הרבה יותר מאוניברסיטאות, והם הרבה יותר קטנים. כמעט כל גיוס ההכנסות של אוניברסיטאות (להתרשמותי הלא-בדוקה) מתבסס על מקור אחד: יהודים עשירים מחו"ל. אפילו פרסומות לא. והשנור המקובל כרוך בלוגיסטיקה עצומה, ומיומנות לא קטנה. אפילו לאוניברסיטאות יש בעיה, אם רוצים לגייס תרומות למשהו צנוע כמו מיזוג אוויר של בנין קיים: התורמים רוצים לרוב שיהיה לפחות בניין על שמם. במציאות כזו, אני לא בטוח שלבתי ספר יש סיכוי. כמובן, הם יוכלו לפנות לתרומות מהורי התלמידים ומקורביהם - ומכך בדיוק הזהיר קצת אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר לעומק את הנושא, אבל הנה קצת מידע שיש לי על האוניברסיטאות: הפקולטות הן יחידות עם יחסית עצמאות תקציבית גדולה. הפקולטות ה"רווחיות" (מדעים מדוייקים, ניהול, כלכלה) במצב טוב לעין שעור מהאחרות (רוח, עבודה סוציאלית, מוסיקה,...). ההפרש נובע בעיקר מתרומות של חברות פרטיות. לדוגמא באוניברסיטת תל אביב נפתח מסלול חדש ל"ניהול היי-טק" לתואר שני. בשם המסלול משורבב השם "קלוגס" (חברת דגני הבוקר), והוא עולה 40 אלף דולר שכר לימוד. מלגות רבות בביה"ס למדעים מדוייקים הן מטעם חברות מסויימות. זוהי רק דוגמא, הטענות המרכזיות הן: 1. מעורבות הסקטור העסקי פרטי והשפעתו על פני ההשכלה הגבוהה בישראל רבה. 2. סדר העדיפויות של ההשכלה הגבוהה הוא בעיקרו כלכלי. מה שלא "שווה" לחקור (מוסר, ביקורת חברתית, לדוגמא) לא נחקר. 3. נתוני מרכז אדווה מראים שלעשירונים הנמוכים אין כמעט גישה להשכלה הגבוהה בישראל, ובטח שלא לפקולטות ה"יוקרתיות" (בשביל זה יש בגרות ופסיכומטרי). 4. הגבייה ה"שחורה" עולה בעקביות באוניברסיטאות (תשלום עבור מאמרים, הדפסות, צילומים, שירותים נלווים). 5. תופעת הפרסומות באוניברסיטאות גדלה גם היא. החל מ"ירידי תעסוקה" (שוב, הפקולטה ה"רווחית"), ועד ל"ירידי קניות", וסתם מבצעי פרסום באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה של ראלי סער ב"הארץ" של היום (עשוי לחייב רישום), שכותרתה "האוטונומיה הכלכלית סייעה בעיקר לבתי"ס חזקים": מול הכותרת הזו, מספרת הכתבה ש"גם החלשים מתחזקים כתוצאה מהשיטה", ומפרטת. חבל רק שהתרשים לא נתון במונחי שקלים לתלמיד, שנראים לי משמעותיים יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |