בתשובה לערן בילינסקי, 04/07/05 19:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שהיינו מצפים ממדינה שכנה עם 65 מיליון תושבים ואיזושהי רמת פיתוח, שסחר החוץ איתה יהיה יותר מאשר עם ירדן על 5 (?) מיליון תושביה. מעניין מה רמת הסחר עם מדינות המפרץ . אם אינני טועה, בערך אותו דבר ובלי הסכם שלום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא הייתי משווה לניגריה - מדינה אפריקאית שסולל בונה וחברות אחרות פועלות בה מזה שנים, למיטב ידיעתי, עם אוכלוסיה של מעל 100 מיליון. יצוא: בערך 17 מיליון. יבוא: לא משמעותי (פחות מחצי מיליון, אם בכלל). אפשר גם להסתכל על קניה (אוכלוסיה של 31 מיליון) - יצוא: בערך 20 מיליון, יבוא: 6.5 מיליון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשוואה למדינות שציינת אינה הוגנת בלשון המעטה משום שיש אליהם קשיי תעבורה מסחריים (לעקוף את כל אפריקה סביב) , או שהשחיתות היא בלתי אפשרית למסחר, או שאין במה לסחור איתן. (אילו בדיוק ניגריה וקניה). ההשוואה המתבקשת היא לירדן , עזה,מדינות המפרץ , תורכיה. כולן שכנות שלנו במעגל הקרוב ,אף אחד לא סוחרת עם ישראל מטעמי ציונות, וכולן סוחרות עם ישראל הרבה יותר מאשר מצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני דווקא בחרתי את המדינות באפריקה שהסחר איתן הוא הגדול ביותר והוותיק ביותר (סולל בונה פועלת בניגריה כבר עשרות שנים) פרט לדרום-אפריקה. מה נתוני הסחר עם מדינות המפרץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בחרת. המודל הוא השכנים שלנו, ולא שתי מדינות בעלות מדליות זהב בשחיתות במרכז אפריקה. (חוץ מזה תכפיל את המספרים ב2 כי הנתונים שאתה מצטט הם חצי שנתיים). לגבי נתוני הסחר עם מדינות המפרץ אין לי אלא לצטט את הזיכרון ומדובר בכמה מיליונים. מעניין גם להשוות יחסי סחר (ויחסים אחרים) בין עוד אויבות לשעבר שנמצאות ב"שלום", כמו , אולי יוון ותורכיה. עוינות (מופגנת) כזו שקיימת בין מצרים לישראל לא תמצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית פעם לבקש קפה תורכי ביוון? שווארמה? קפריסין זה עז? עוינות לא חסרה שם. אבל בכל מקרה אני התייחסתי רק לעניין הכלכלי, מה שכינית "הקיפאון במסחר" בתגובה 314073 והראתי, לשביעות רצוני, שלא כך הדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיקר שאתה שבע רצון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל סתם ככה, בגלל שאני כזה נודניק עקשן, אני אזכיר שהסחר בין יוון לתורכיה הוא מיליארד דולר בשנה ,אין שם הסתה פרועה בעיתונות נגד הנוצרים, יש קשרי תרבות ואקדמיה בלי החרמות ורוב הצבא התורכי לא נמצא בגבול יוון וכן הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם רוב צה''ל לא נמצא בגבול מצרים (מה שיש לאורך הגבול זה בעיקר בה''דים ואת גדוד קרקל שעוסק במניעת הברחות, כמו גם כוחות מג''ב, אבל כל זה קשור יותר לבעיית ההברחות על ידי הבדואים) וצבא מצרים בכלל לא נמצא ברוב סיני, גם תחת השינוי המוצע להסכם השלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבא מצרים נמצא במקום הקרוב ביותר האפשרי, על גדות התעלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח אם תמצא מקור שמדבר על פרישת הצבא המצרי, תוך התייחסות לריכוז האוכלוסיה באזור דלתת הנילוס ופרישת הצבא לאורך הגבולות עם סודן ולוב. אינדיקציה נוספת יכולה להיות המיקום בו נבנו בסיסים חדשים של צבא מצרים לאחר הסכם השלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, בסדר הבנתי.אני עושה <CTRL+Z> פעמיים כי אין לי יכולת למצוא את זה. לסיכום אני מביא מובאה מהארץ שמסכמת בקצרה את הויכוח בינינו (וגם עם אסף) לשני הכיוונים.1 נ.ב. אני מקווה שלא תכעסו שאגלה שאני לא באמת עומד מאחורי הטענות שלי בעניין מצרים, אני חבר במועדון ויכוחים בבי"ס והגלישה פה היא אימון טוב עבורי. להתראות תחת שם בדוי אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל הייתי חבר במועדון ויכוחים. עברתי את גיל בי''ס בכמה שבתות טובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל ממך את הרושם שאתה חושב שאני מתווכח לשם הוויכוח, או שאני חושב שאתה מתווכח לשם הוויכוח, ולא כך היא. ראשית, אני מודה לך על הקישור, אני מסכים שהוא מסכם את הדיון בצורה לא רעה בכלל. התחושה שלי היא שיש פוליטיקאים שמגזימים ברטוריקה שלהם את גודל האיום המצרי ומציירים את היחסים עם מצרים ככישלון אחד גדול. אני לא סבור שהיחסים עם מצרים הם הצלחה גדולה, ואין לי מחלוקת על כך שההסתה בעיתונות המצרית (בעיקר עיתונות האופוזיציה, אגב) נגד ישראל היא פרועה למדי, אבל טענתי היא שאי אפשר להתעלם מ-25 שנות שקט בהם עמדה מצרים בהתחיבויותיה כלפי מדינת ישראל, למשל במכירת נפט. בל נשכח שבמצרים יש הניזונים מאותם תופי מלחמה (ע"ע המלצתו של אביגדור ליברמן להפציץ את סכר אסואן). לו הייתי גנרל מצרי שנדרש לתכנן את מדיניות ההגנה של מצרים ולשרטט את מפת האיומים, המסקנה הבסיסית ביותר שהייתי מגיע אליה היא שמדינת ישראל ולוב הן שתי מדינות האיום שיש להערך מפניהן, כיוון שסודן אינה מהווה איום צבאי רציני. ויתרה מזאת - צה"ל מצויד ומאומן טוב יותר מצבא לוב, כך שהוא מהווה את היריב העיקרי שיש להערך מפניו. אז למה כשאנחנו עושים הערכות צבאיות בישראל זה בסדר להסתכל על מצרים כאיום, אבל משום מה, כשדנים במדיניות ההגנה של מצרים, פתאום זה לא בסדר להסתכל על ישראל כאיום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום פסול בויכוח לשם ויכוח.( אני מניח שהאייל לא נועד להוות מועדון ויכוחים. אולי שווה להציג מדי פעם נושא עם כללי ויכוח מוגדרים, מה דעתך?). מה שאני הייתי מוסיף לסיכומך הוא ששלום ישראל מצריים הוא בשלב הזה יותר תועלתי מאשר ידידותי וניתן להניח שהוא יהיה בפאזה זאת לעוד זמן ניכר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |