 |
ומה אם קצין עם עודף מוטיבציה יחליט לקחת את הדברים כלשונם, וביציאה הבאה למועדון בת"א, כשהוא יראה את אחת הפקודות שלו, הוא ימצא לנכון להגיד לה כמה לשתות וכמה לא לשתות ? הרי הוא מפקד שלה גם אם מדובר באירוע שלא אורגן במסגרת מחלקתית.
סגל שנשאר סגל באירועים מחוץ לצבא, ימצא את עצמו מחוץ לאירועים. זה נחמד כשהסגל שותף למסיבת סוף מסלול, אבל אם קיים החשש שהם עלולים לנסות לחלק הוראות (הרי לא כתוב לאדם על המצח "אני שותה היום למוות", מן הסתם הרבה השתכרו ורובם המוחלט בסדר) הם פשוט לא יוזמנו, מה שיפגע בגיבוש של היחידה (פחות רלוונטי בסוף מסלול, אבל ניחא) ולא יוריד את מספר הקורבנות.
לגבי רמת האחריות של המ"מ והקצינה, אין דמיון בכלל. מ"מ של מחלקת טירונים הוא קצת מעל אלוהים, כי לאלוהים סוגדים כשהמ"מ מחליט ולמ"מ כל הזמן. הוא קובע בשטח מה יקרה, אולי אחרכך החייל יוכל לנסות ללכת לקב"ן, אבל במשך שבועות ארוכים הוא הסמכות העליונה והאחריות שלו בהתאם. לעומתו חבר שלי ביחידה מאוד חשובה אבל עורפית, גילה לתדהמתו בקורס קצינים שהוא צריך לעדכן את המפקד שלו כשהוא הולך לרופא (בטירונות הוא לא חלה), כי ביחידה שלו חייל שמחליט להעדר מסיבה רפואית לא מודיע על כך למפקד, אלא לכל היותר מראה אישור בסוף החודש (כדי שלא יקחו לו יום חופש).
אותה קצינת זמר היא לא הסמכות העליונה, חיילת (או חייל) שמרגישה שקשה לה בלקה או בחיים יכולה לפנות להרבה גורמים בבסיס וגם באזרחות, לכן בהכרח האחריות של הקצינה קטנה יותר. היא נמצאת תחת עינה של הקצינה חלק קטן בהרבה מהזמן ובמסגרת אינטנסיבית פחות, לכן גם היכולת של שלה לגלות בעיות קטנה יותר. נכון שבאופן אידאלי גם היא צריכה להיות אחראית ברמה הגבוהה ביותר, אבל זה לא פרקטי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש