בתשובה לגלעד דנבום, 06/08/01 0:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה דווקא יכול להגיד עלי כל מיני דברים. אם אתה לא מתעקש על מקוריות, אתה יכול ללכת על "קשקשן". כתיבתו של רוגל אלפר שורצת טעויות עובדתיות שאי אפשר בכלל להתווכח עליהן. איך אני יודע? זה פשוט: אני נתקל בהן בתכיפות כשאני קורא אותו. מובן שאני מזהה טעויות רק כשהעובדות האמיתיות ידועות לי לאשורן. הדעת נותנת כי כמות הטעויות שאינני מזהה גדולה בהרבה, מה שמורה לי להתעלם לחלוטין מכל מידע עובדתי שהוא מנסה להביא (בד"כ כדי לסמן את המטרה מסביב לאיזה חץ שהוא ירה). כותב מוכשר? כן, לפעמים הוא מנסה ומצליח להצחיק. אדם מבריק? אני לא מכיר אותו, אבל מי שכותב עובדות לא נכונות (תנסה להגיד את *זה* עלי!) - או שיש לו בעיה עם תפיסת-המציאות, או שיש לו בעיית אמינות, או שהוא איש-מקצוע גרוע, או שהוא מוכן לכופף את האמת כש(הוא) צריך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמר הזחל ב"אליסה בארץ הפלאות": You? Who are you?! אני משוכנע שישנן טעויות עובדתיות בכתיבתו של אלפר, כמו גם בכתיבתו של כל עיתונאי אחר.זה טבע האדם, וזכור שחלה עליו הנחת התמימות עד שהוכח אחרת. השאלה היא אם כאשר מתבררת לו טעות כזו הוא מתקן אותה ומתנצל, או בוחר להתעלם. אני זוכר שראיתי טורים שלו בהם הוא התנצל על טעויות מן העבר. מבחינתי, זה קריטריון רב-ערך לרצינות ולעקביות. התוכן של המאמרים שלו הוא ביקורתי, ניתוחי, משעשע לרוב, בהיר, מאיר נקודה מנקודת מבט כללית ומקורית, וישראלי. זה הרבה יותר ממה שאני יכול להגיד על מרבית הכותבים. יש לו סדר-יום, והוא דוחף אותו בעזרת כתביו. טעויות הן דבר חמור, אך השאלה באיזה סדר גודל ומה היחס אליהן. אינני מכיר אותו באופן אישי, הרשמים שלי הם על סמך כתביו מ"הארץ" בלבד. אגב, למישהו יש את האלבום שהוא הוציא לפני מספר שנים, "פסיכופט צעיר" שמו, כמדומני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקטגוריית "איש מקצוע גרוע" אפשר להכניס גם את העובדה שאלפר לא טרח לברר שמערכת-העריכה שהוא מזכיר 3 פעמים במאמרו המתפרסם היום ב"הארץ" מכונה Avid, ולא EVID. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו. כמעט שנה ומצאת רק החלפת e ו-a ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 78966 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז אם דבר כזה מפריע לך בוודאי תשמח לשמוע שכתבת התרבות של ערוץ 1 (שרי רז? לא זוכר) עשתה כתבה על התסריטאי הזה, מאמט, שהגיע לארץ לאחרונה, ודיברה שעה ארוכה על הסרט שהיא כינתה "כשכש בזנב הכלב", ומלבד זאת הציגה עוד באותות ובמופתים שלא רק שהיא לא ראתה את הסרט וכנראה שמעה עליו לראשונה באותו היום, היא אפילו לא קראה מידע בסיסי עליו. חרפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרי רז. אבל מדוע שאשמח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אחת מסקירותיה של שרי רז ראיתי אחרי שצפיתי בסרט הנסקר, והתחלחלתי מהספויילרים הנוראיים שהיא עשתה לו עבור מי שלא צפה - אז סרט אחד היא כן ראתה לפני הכתבה אודותיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו"הארץ" מפרסם באתרו ידיעה מתורגמת מה"גרדיאן". בסופה מוזכרות "צמד היוצרות האנה וברברה [...ש]פרשו מאולפני אם-ג'י-אם כדי לייסד אולפן משל עצמן". מדובר, למי שלא יודע, בצמד היוצרים ג'ו האנה ווויליאם ברברה. (מעניין אם זה יישרוד כך עד המהדורה המודפסת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(רק שהפתיל הזה לא יהפוך למניח הרעפים הנוצרי1 של עולם העיתונות...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והפעם ב"הארץ": רוב הלם, מנהל המחקר בחברת המחקר העצמאית Directions on Microsoft הופך ל"מנהל המחקר במיקרוסופט": הנוסח של AP (פסקה שלישית מהסוף): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה הופיע ללא שינוי במהדורה המודפסת (למען הפרוטוקול: 23.7.2002, עמ' ד2). מסקנה: ב'הארץ' לא קוראים את 'האייל'. באייל קוראים את הארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוריאל בריזון כותב ב"הארץ" ( http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... ) במאמר שממילא נראה לי שגוי מעיקרו, ש"אחד החוקרים הבולטים בתחום המספרים הראשוניים הוא פרופ' שפי גולדווסר ממכון ויצמן, שאמר ל"ניו יורק טיימס" כי [...]". אבל למרות שלא רואים את זה בני"ט, פרופ' גולדווסר היא פרופסורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורות לי מ''הארץ'' גם התייחסויות בלשון נקבה אל פרופ' נגה אלון, שהוא דווקא פרופסור. לדעתי, אז מדובר היה דווקא בכתבה שהתבססה על ראיון עם קולגה שלו, שכנראה הזכיר את השם אך לא ציין את המגדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הכתבה, ולא לגמרי הבנתי כיצד הגילוי של ההודים עשוי לסייע בפיצוח צפנים. הלא קיימים אלגוריתמים מהירים בהרבה, כמתואר בכתבה ובאתר של ההודים, אשר אף אם אינם מבטיחים תשובה נכונה תמיד, הם נותנים תשובה נכונה בהסתברות גבוהה. אם שברתי את הצופן ופענחתי את ההודעה, מה לי ההסתברות לטעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן כתבתי "שגוי מעיקרו". ראשית, באופן מעשי ישנם אלגוריתמים הסתברותיים יעילים בהרבה, גם כשהסתברות-השגיאה שלהם אפסית מכל בחינה מעשית (כלומר: ההסתברות נמוכה בהרבה מההסתברות שחלקיק קרינה קוסמית ייפגע במחשב וישנה את התוצאה). שנית, הבעיה של זיהוי ראשוניים היא בכלל עניינו של מי שבונה את מפתח הצופן (במקרה של RSA, למשל) – עליו להבטיח ששני המספרים שבחר הם אכן ראשוניים (והוא עושה זאת, כאמור, ביעילות רבה ובהסתברות גבוהה. עכשיו יש לו גם דרך לעשות זאת בוודאות, לאט יחסית אבל בזמן סביר). מפצח-הצפנים צריך לפרק מספר גדול לשני גורמיו הראשוניים הגדולים אף הם – זוהי בעייה אחרת, בעיית הפירוק לגורמים, שהתגלית הנוכחית לא קשורה אליה ישירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים המאמר פורסם גם ב"וואלה", וקוראים רבו ששו לעשות בו שפטים: מעניין אם יש לכתב קשר למיכאל בריזון (ב. מיכאל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הארץ" מבין שכתבו היה נמהר, ומפרסם מאמר הסתייגות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עובדים על אלטרנטיבה לשיטת RSA למקרה שתימצא דרך לפצח אותה (מחשב קוואנטי, כבר אמרתי?)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשב קוונטי? מה הוא עושה שהפנטיום II שלי לא? (או במילים אחרות: מה זה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אותם הדברים, אבל מהר (מאד). ראה, לדוגמא: http://www.cs.caltech.edu/~westside/quantum-intro.ht... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי. עובדים. זה נקרא quantum encryption וזה יפה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לינק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קראתי על זה בעיקר בספר "The code book" (פרק אחרון), אבל דוד גוגל הציע עזרה משלו אחרי שלמדתי את מילות הצופן (הה!) Quantum encryption. לא מצאתי לינק אחד טוב שמסביר את העניין, אבל זה בטח רק מפני שהתעצלתי לדפדף כי את העקרון הבנתי מהספר המומלץ מאד. לעומת זאת מצאתי שעוד לפני שהמחשב הקוואנטי קיים - אם בכלל - ההצפנה הקוואנטית כבר חיה ונושמת אם כי למרחקים קצרים (קילומטר אחד באויר, כמה עשרות קילומטרים בסיבים אופטיים). The code book, Simun Singh הוצאת Anchor Books. ספר מומלץ ביותר על תולדות ההצפנות מאתב"ש ועד הקוואנטית. מתוכו גם הציטטה שהבאתי לא מזמן לאפופידס כאן תגובה 91239 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בין quantum computing לבין quantum encryption (חוץ מזה ששניהם מבוססים על מכניקת הקוונטים ולא מעשיים בעליל)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, quantum encryption מעשי (במידה מסוימת) כבר היום, שאל את גוגל אם אתה לא מאמין לי. הקשר בין שניהם הוא שהם עושים שימוש ב qubits - במקרה של ההצפנה מדובר על פוטונים מקוטבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולטכניוניסטים, קורס חדש ומלהיב בנושא: http://ug.technion.ac.il/rishum/mikdet.php?MK=236990 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם מקביל לפיסיקאים: גם הוא מתאים בעיקר לשנה שלישית. לצערי, לא נראה לי שאוכל אף אחד מהם השנה, מסיבות של צמצום מערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון טעות, לראשון אני מגיע, אבל הוא מתחרה ברשתות עצביות 1 בתחום קורס הבחירה הסמסטריאלי שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לעצלנים: 100 ק"מ בסיס אופטי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנה: הידיעה מתייחסת לסכנה ברעש-יתר, במובן שהוא יגרום לכך שהפרוטוקול לא יהיה שימושי - הם שוכחים לציין שגם רעש המאפשר פרוטוקול שימושי יכול להיות מספק, עם הנחות פיסיקליות מסויימות לגבי תהליך ייצור הפוטונים, בכדי לאפשר התקפה סבירה. כלומר, לא רק שצריך לדאוג שרעש יקטן בשביל שזה בכלל יעבוד, אלא צריך לפעול קצת מעבר, בשביל שזה יהיה שווה את המאמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מעודד, אבל נחכה ונראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במכתב למערכת "הארץ" ("חסר שחר", כאן: עשוי לחייב רישום) טוען אמנון דנקנר כי בטורו בשבוע שעבר כתב אלפר כי דנקנר התמנה לעורך ראשי של "מעריב" באפריל 2001 וכי "מעריב" מעדיף להסתדר בלי פרשן משפטי, זאת בעוד שלמעשה דנקנר ממלא את תפקיד העורך רק מפברואר 2002, ועו"ד יחיאל גוטמן ועו"ד שירית הפרז כותבים פרשנות משפטית ב"מעריב" על בסיס קבוע. האם דנקנר צודק? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |