|
שאלה היא, האם הדיון התיאורטי בהגדרות (נושא מעניין כשלעצמו) הוא החשוב יותר, או האם ההשלכות המעשיות שיש לכתבים דתיים עתיקים על מציאות קיימת - הן החשובות יותר.
אנסה לתת דוגמה מתחום יחס הדת אל האשה:
עפ"י הסיפור המקראי, לעמנו היתה מנהיגה חשובה, שופטת ממין נקבה - דבורה הנביאה, כמובן, שהובילה את ברק בן אבינעם וגדודיו לנצחון מפואר על סיסרא הכנעני וצבאו. נוח מאוד לנפנף בכך ברגע הנכון (וגם ברגע הלא נכון) ולומר כי היהדות היא דת ליברלית ומתקדמת ביחסה אל הנשים. אבל -
לפני מספר שנים אמר ח"כ יעקב ליצמן מאגודת ישראל בראיון לעיתון מעריב - כי עפ"י התורה לנשים לא צריכה להיות זכות בחירה בכלל. לא זו בלבד שאינן צריכות להיות בכנסת וקל וחומר שלא בשום דרג שלטוני גבוה יותר - אף זכות בחירה לא צריכות היו לקבל! -
ואת זה אמר אדם היושב בפרלמנט שלנו ומילא וממלא בו תפקידים שיש להם השפעה על חיינו. אז מה זה חשוב אם מישהו יקרא לו - "שוביניסט", או לא, או אם הוא עצמו יאמר, אולי, באיזה הזדמנות אחרת, כי הוא בעצם פמיניסט, שהרי הוא דוגל, בטובו הרב, בכך שנשים יורשו ללמוד קרוא וכתוב? הרי לדקדוקי העניות האלה אין כל משמעות.
והוא הדין בהתפלספות המעודנת בשאלת - "מיהו גזען". למרבה המזל עמדתו של הח"כ ליצמן בענייני נשים אינה מקובלת, אך במה שנוגע לעניין הנדון כאן: בפועל - הדת הטיפה ומטיפה יחס מפלה לשאינם יהודים, ויש המושפעים מהטפה זו ואף נוהגים לפיה בימינו אנו. והשאלה אם זה נקרא - "גזענות", אם לאו - היא בדרגת חשיבות שניה (לכל היותר - אפשר לגבש הגדרה אחרת, למי שנושא הדיוק בהגדרות חשוב לו מאוד).
|
|