בתשובה לטלי וישנה, 28/06/05 1:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לי שאלה שלא נוגעת ישירות לעניין, אני סתם סקרן לגביה. נניח שאדם לוקח כדור נגד דיכאון כשהוא לא בדיכאון קליני. מה ההשלכות של זה? נגיד שהתרופה נועדה לאזן את רמת הסרוטונין במוח. אם הרמה מאוזנת כבר, האם המוח נשאר אדיש לתרופה? האם רמת הסרוטונין תעלה בכל מקרה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אינני פסיכיאטרית ולכן אינני מוסמכת לענות לך. אבל נראה לי שהאבחנה בין ''דיכאון קליני'' ל''דיכאון רגיל'' איננה כה חדה, וחלק ניכר מהאנשים שנוטלים תרופות אנטי-דיכאוניות אינם מוגדרים כ''קליניים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד תוהה מה הכוונה ב"דיכאון קליני" (אני מניחה שמתכוונים ל major depression, אבל זה רק ניחוש). אם מישהו ייקח תרופה נוגדת דיכאון כשהוא לא מדוכא, אז: 1. הוא יכול להפוך למאני (במיוחד אם יש לו נטייה) 2. הוא חשוף לתופעות הלוואי של התרופה מבלי ליהנות ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיכאון קליני כיוונתי לדיכאון שמוגדר כמחלה, בניגוד למצב רוח שחור. שאלתי כי עלה בדעתי שאם התרופות משפיעות רק עד ''סף'' מסוים, שהוא מצב מיטבי של רמת סרוטנין, אז זאת יכולה להיות תמיכה רצינית לדעה שהגדרת המחלה אינה תלוית-תרבות. בכל אופן, תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכנולוגית הסריקה הממוחשבת תופסת תאוצה בקצב של כ-500 מחקרים בשנה. אולם, למרות שסריקה באמצעות מכשירי MRI או PET חיונית לזיהוי בעיות פיזיות כמו גידולים או פעילות אפילטפטית, חקר ממוחשב של המוח עדיין רחוק מלספק מידע על מחלות נפש. סטיבן היימן, ניורולוג העומד בראש המכון הלאומי לבריאות הנפש, אומר: "אני חושב שלמעט כמה יוצאים מהכלל חשובים, המדענים מראים אופטימיות מופרזת בכל הנוגע להשפעה של טכנולוגית הסריקה על הפסיכיאטריה. בהתלהבותם הרבה, אנשים שוכחים שהמוח האנושי הוא הנושא המסובך ביותר אותו אנחנו חוקרים, וזה בכלל לא קל למצוא את הבעיות." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיפול ניורוכימי כמו פרוזאק יכול להקטין או לחסל דיכאון, אבל רק דרך השפעה על המוח כולו. גישת הרשת מתרכזת בצומת או מעברים עצביים ספציפיים. אלקטרודות שמושתלות במוח החולה יכולות להביא לשינוי מוצלח במצבים מסוימים של דיכאונות קשים, וכך לפתוח דרכי מחשבה חדשות בהסתכלות על מחלות נפש. "זה ממש כמו לפתוח מתג שהיה סגור שנים. לפתע הם פגעו בדיוק בנקודה, ואני מרגישה רגועה ושלווה," מספרת דיאנה קול-בנג'מין. (אני מצטער שהבאתי את הלינק רק היום משום שאני חושב שהחל ממחר המאמר יעבור לארכיון בתשלום. אם תירצה, אשני אוכל לשלוח לך העתק מהארכיון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסיכיאטר רשם לילדה בת 12 תרופה פסיכוטית כדי לטפל בהפרעות האכילה שלה. התרופה ריפרדאל נועדה לטיפול בסכיזופרניה, ואיננה מאושרת לטיפול בהפרעות אכילה, הרופא השתמש בה בגלל שתאבון מוגבר הוא תופעת לוואי שכיחה של סכיזופרניה. הילדה עלתה במשקל אבל תוך שנתיים פיתחה התכווצות שרירים בגב ועכשיו היא סובלת מכאבים ומקבלת זריקות בוטוקס. במפתיע התברר שהרופא קיבל למעלה מ $7000 מ J&J יצרנית התרופה, עובדה המאירה את הויכוח העז שניטש במערכת הבריאות, ובעיקר בתחום הפסיכיאטריה, בנושא הקשר בין כסף ורפואה והשפעתו על רווחתם של המטופלים (למשל, חברות התרופות הגדילו פי שש תשלומים המועברים לפסיכיאטרים במדינת מיניסוטה, וכמות המרשמים של תרופות אנטיפסיכוטיות במסגרת הביטוח הרפואי הפדרלי עלה פי תשע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט, ריספרדל גם כיכב בפרשת הנסיונות בקשישים בישראל, אני רק לא מוצא לכך לינק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |