|
||||
|
||||
נראה לי שדילגת על כמה שורות שכתבתי, שהתייחסו לכך שהחיילים הדתיים, לפחות לתחושתם הסובייקטיבית, מבצעים המון ויתורים ע"מ להמשיך ולשרת יחד. ולא, אני לא מתחילה כאן תחרות "מי מוותר יותר", אני מבקשת הכרה בכך, שעד כה, עוד לפני פרוץ הויכוח הנוכחי, עשו שני הצדדים (האם יש רק שניים?) כברת דרך של ויתורים כדי לשמור על השירות המשותף. דבר שמחזיר לשאלה: האם יש רצון לפתור גם את הבעיה הנוכחית? |
|
||||
|
||||
ואני ביקשתי לדעת על מה מוותרים החיילים הדתיים. (שלפי חוקי התורה הם לא יכולים לוותר?) בקשר לבעיה הנוכחית השאלה היא אצל מי הבעיה? אצל החילוני או הדתי? האם במידה ואכן תהינה חיילות בטנקים (הבאתי כתבה ממעריב על שומר מסורת שאומר כי זה שטויות שהם לא יכולים להיות ביחד) האם הדתי יעזוב את הצבא? האם אנשי הישיבות במקום לעשות חצי שרות יעשו שרות שלם? יש לדתי בעיה, הוא לא מוכן לוותר בשעל אחד, מבחינתו כל מה שהוא עושה פוגע בו, כל מה שאני עושה פוגע בו , וכל מה שהצבא עושה פוגע בו. אני לא חושב שזה כך, אני מוכן להתחשבות אבל יש גבול והדתי מבחינתי חוצה בכמה נקודות שמשפיעות עלי את הגבול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |