בתשובה לדובי קננגיסר, 17/12/99 16:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התגובה מתייחסת לשלל ההודעות בנושא מחירי הדיסקים. מספר נקודות בעניין: הראשונה היא שמוסיקה הינה צורך רוחני. מה קורה אם החובב מוסיקה אינו יכול להמתין עד אשר המחיר של סחרוב או אחרים ירד? מה אם הוא מכור לכך, כמוני ויש עוד רבים. אנו אנשים שמאזינים למוסיקה ביום בלילה ובמשך היום. השנייה: להבדיל מסופר (ואתמול ראיתי בחדשות שעשו פשיטה על ספרים מזויפים) שלו אין שום רווח אחר ונוסף מיצירתו אלא רק ממכירתו, לזמר יש הופעות בהן הוא עושה את עיקר ומיטב כספו כתוצאה מהוצאת הדיסק (הסופר לא יופיע כאשר הוא מקריא את ספרו לקהל). הזמר, ויהיה האלמוני יותר משאר הקולגות שלו, מקבל חשיפה רבה יותר בתקשורת וכמובן בתחנות הרדיו, מרכיב המוסיף בעקיפין מספר לא קטן של מרשרשים לכיסו. מתי ראינו סופר עושה פרסומת? כל חברה עסקית לוקחת בחשבון את הרווח העקיף שהיא יכולה לעשות ממוצריה. משום מה אף יוצר לא מדבר על זה. הם אוהבים לשתוק כדי שלא יזכירו זאת. אני יודע, זוכר ומזכיר. לי אין בעיה מוסרית לצרוב נקודה נוספת ואחרונה: הכססף אינו מושך את המוסיקה אלא להיפך. כלומר שהמוסיקה לא תעלם לעולם, היא פשוט תמצא, לדעתי, דרכים אחרות להגיע לקהל, חוקית ולא חוקית. דבר נוסף שנזכרתי בו - מדוע חברות התקליטים הישראליות שמוכרות דרך האינטרנט גובות מחיר מלא? אין מערך הפצה יקר. לדוגמא, 85 ש"ח לדיסק באתר של NMC. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדם מעשן שיגנוב סיגריות כי הוא מכור, יכנס לכלא כמו גדול. אם כבר יש הבדל בין מכורים למוזיקה לעומת מכורים לסיגריות, הרי הוא שלמכורים למוזיקה קל יותר להחזיק את עצמם. יש לי אוסף של למעלה ממאה ועשרים דיסקים, ואני יודע טוב מאוד מה זה להיות מכור למוזיקה - אבל ככה זה: אנחנו צריכים לשלם על מה שאנחנו אוהבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי אף אחד לא עושה שטיפת מוח למכור לסיגריות. בעניין המוסיקה, שעה שעה, דקה דקה, היא באוזנינו דרך הרדיו, טלוויזיה, בבית קפה, מסעדה, קניונים ואיפה לא. לדעתי אין מקום להשוות בין השניים. בבית ובחוץ, ברכב ובעבודה - המוסיקה תמיד קיימת ומגרה את אוזנינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיפה שלא תלך, ואיזה עיתון שלא תפתח, קרוב למדי שתראה תמונה של כל מיני נשים נאות וגברברים נהנים מעצמם עד מאוד, וכל זאת משום שהם מעשנים סוג זה או אחר של סיגריות. אגב, אם אתה כל-כך רוצה את המוזיקה ברדיו - אתה מוזמן להקליט אותה. חבר שלי מהצבא נהג לשבת במרפאה שלו עם טייפ וקלטת בהיכון, וכל פעם שעלה שיר שהוא אהב, השיר הוקלט אחר כבוד. נו, אז אם הוא יכול - כך גם אתה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |