בתשובה לעקי, 27/06/05 3:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלוהים אדירים, כמה מסקנות על סמך הנחות משוללות יסוד. לא היה עדיף לחסוך לעצמך את כל ההקלדה ולחכות לתשובתי בעניין הקריטריונים? הקריטריונים שלי עוסקים בשמירה על חירותם של האזרחים/נתינים. לא מעניין אותי כמה זמן השלטון שורד (אם כי, כמובן, שרידה לאורך זמן היא הכרחית כדי לשמר לאורך זמן את אותן חירויות). זה מה שחשוב. זה מה שמעניין אותי במשטר. לא המשטר עצמו, לא כמה זמן הוא שורד ולא מי עומד בראשו - טובתם של האזרחים היא הדבר היחיד החשוב בעיני. העובדה שזה לא הדבר הראשון שעלה לך בראש מרמזת על כך שלא כך הוא עבורך. אבל קשה להגיד שאני מופתע. אגב, לא רוצה לקלקל לך, אבל המשטר האתונאי הוציא להורג את סוקרטס בגלל דעותיו. זהו לא משטר מוצלח, לשיטתי. (למרות שאם לומר את האמת, אין לי יותר מדי סנטימנטים כלפי סוקרטס. טמבל שכזה). גם המשטר ברומא השאיר אחריו הרבה דברים שחשובים לנו עד היום, למרות שהיה רחוק מלהיות דמוקרטי. וגם, נראה לי שכדאי להזכיר, המשטר הדמוקרטי המודרני בעולם המערבי העניק לנו... המממ, כמעט הכל: מדע, רפואה, ספרות, אמנות, קולנוע, בידור, טכנולוגיה - הכל הגיע לשיאים שלא נודעו מעולם בתקופות קודמות, וכל זאת תחת המשטר הדמוקרטי הנציגותי, זה שלדידך הוא דיקטטורי, זה שאינו מפתח יצירותיות בקרב אזרחיו. המחשב שאתה כותב עליו את תגובותיך הוא פיתוח של העולם הדמוקרטי המודרני. החירות שאתה מקבל לפעול כך נגד המשטר באמצעות אתר אינטרנט היא מושג מודרני שלא היה קיים באתונה. זכותך להחזיק באיזו אמונה שתרצה, גם היא פיתוח של המחשבה הדמוקרטית המודרנית ולא של המחשבה האתונאית. אותם סוקרטס ואפלטון שאתה כל כך מכבד את דעותיהם, הם תיעבו את המשטר הדמוקרטי באתונה, ראו בו שלטון אספסוף. הצבעות הדמוס דמו בעיניהם לטירוף מערכות, לכאוס מוחלט ולעריצות ההמונים. אבל כל זה לא משנה, כי בעיניך, המחשבה המדינית נעצרה באתונה העתיקה. מאות שנים של הוגים שפיתחו ושיכללו את השיטה הנציגותית - מברק ומונטסקייה ועד שומפטר ודאל - כולם אבק בעיניך. ואיך יהיה אחרת? הרי אתה אינך יודע דבר. אתה ממשיך להסתמך על גרגר הידע שבידך, ולהתעלם מהאסם השלם של מחשבה אנושית שנצברה מאז. כבר אמרו את זה לפני: אין דבר יותר מסוכן מאדם שקרא ספר אחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דובי היקר, אתה כתבת כי הקריטרון שלך הוא אך ורק "טובתם של האזרחים" כדבריך : "טובתם של האזרחים היא הדבר היחיד החשוב בעיני." איך אדם משכיל כמוך לא מבין ש"טובת האזרחים" שנויה במחלוקת ? שרי אריסון היא אזרח. לקידום טובתה היא פיטרה לא מזמן 900 פקידים ב"בנק הפועלים" גם 900 המפוטרים הם אזרחים, טובתם מחייבת שלא יפוטרו. יש משטר בו טובת האזרחית שרי אריסון קודמת לטובת 900 האזרחים המפוטרים ויש משטר בו טובת רוב האזרחים קודמת לטובת היחיד או המיעוט. שני המשטרים תומכים ב"טובת האזרחים" השאלה היא רק - באיזה אזרחים מדובר, בשרי אריסון או ב- 900 המפוטרים ? ועל השאלה הזאת לא רק "מדע" המדינה חייב לענות אלא גם אתה. אמרת כי הקריטריון שלך הוא "טובתם של האזרחי". של איזה אזרחים, של האזרחית שרי אריסון או של 900 האזרחים שהיא פיטרה מ"בנק הפועלים" ? עקיבא אור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממליץ על הצבעה של כלל אזרחי המדינה בשאלה האם בנק הפועלים יפטר 900 עובדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על קריאה סלקטיבית, אבל זה כבר מגוחך. הגדרתי בדיוק מה זה טובת האזרחים לשיטתי: חרות, ושיוויון (הזדמנויות, לא שיוויון כלכלי מוחלט, כמובן). שלטון שיאפשר לאנשים חופש דיבור, תנועה, מחשבה, דת, מצפון ועיסוק, ויעניק לציבור זכויות חיים, קניין, פוליטיות, חינוך, בריאות, רווחה וכיו"ב - כל אלו באופן מידתי ותוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בכל אחד מהם במקרה של התנגשות על-ידי פשרות סבירות ביניהם, זהו השלטון הטוב בעיני. ואין רבותא באם מדובר בשלטון דמוקרטי או במונרכיה נאורה. קרה המקרה והשלטון הדמוקרטי הוא, ככל הנראה, בעל הסיכויים הגדולים ביותר להעניק לציבור את הזכויות והחירויות הללו לאורך זמן, ולכן אני תומך בו. שלטון עריצות הרוב שאתה מציע, לעומת זאת, הוא מתכון בטוח לרמיסת זכויות המיעוט (במקרה הטוב) וזכויות הרוב (במקרה הרע), ולכן אני מתנגד לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי היקר, אתה כתבת : " הגדרתי בדיוק מה זה טובת האזרחים לשיטתי: חרות, ושיוויון (הזדמנויות, לא שיוויון כלכלי מוחלט, כמובן). שלטון שיאפשר לאנשים חופש דיבור, תנועה, מחשבה, דת, מצפון ועיסוק, ויעניק לציבור זכויות חיים, קניין, פוליטיות, חינוך, בריאות, רווחה וכיו"ב - כל אלו באופן מידתי ותוך ניסיון לצמצם את הפגיעה בכל אחד מהם במקרה של התנגשות על-ידי פשרות סבירות ביניהם, זהו השלטון הטוב בעיני. ואין רבותא באם מדובר בשלטון דמוקרטי או במונרכיה נאורה. קרה המקרה והשלטון הדמוקרטי הוא, ככל הנראה, בעל הסיכויים הגדולים ביותר להעניק לציבור את הזכויות והחירויות הללו לאורך זמן, ולכן אני תומך בו." 1. מה זו "מונרכיה נאורה"? זה מזכיר את "הכיבוש הנאור". ב"מונארכיה" המלך מחליט מה תעשה כל החברה. היא "נאורה" אם המלך מתחשב בדעת האזרחים. אך גם במונאכיה נאורה סמכות ההחלטה הפוליטית היא בידי אדם אחד - המלך. אתה תומך במשטר בו איש אחד מחליט מה תעשה כל החברה ? 2. דיברת על "שיוויון" (בהסתייגות מ"שיוויון כלכלי מוחלט") אך לא הגדרת אותו. כלומר, לא הסברת מה כוונתך במונח זה. במשטר הנציגים - שאתה מכנה אותו בטעות "דמוקרטיה" - חסר השיוויון העיקרי - השיוויון בסמכות להחליט החלטות פוליטיות. שיוויון זה הוא אבי כל שיוויון אחר, כי מי שיש לו שיוויון בסמכות ההחלטה הפוליטית יכול להחליט על כל שיוויון אחר. מדוע אתה מתנגד לשיוויון בסמכות ההחלטה הפוליטית ? מדוע לפי דעתך לא מגיעה לכל אזרח סמכות להחליט מה תעשה החברה כולה ? עקיבא אור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל לאבד את סבלנותי. הרי מדריך קצר לכתיבת תגובות: 1. קרא את התגובה שלי. 2. נסה להבין אותה. 3. רק אחרי שהשלמת בהצלחה את שלב 2, כתוב תגובה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |