בתשובה לאורי רדלר, 27/06/05 4:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לי מושג על סמך איזה מקור אתה מבסס את הטענה שלך בנוגע לעבירות מין כנגד קטינים. על פי אתר המשטרה מדובר ב - 2482 עבירות מין כנגד קטינים בשנת 2004, מתוכן 414 התקיימו במסגרת התא המשפחתי. לא מדובר כאן בגודל פרופורציונאלי או אבסולוטי אלא בסדום ועמורה. אתה עדיין מעוניין לטעון שאין כאן בעיה יוצאת דופן? א. כמובן שאתה צודק במישור התיאורטי. מספר השופטים קטן, נפח התיקים גדול וכו'. עדיין, למרבית הפלא ישנם שופטים המציגים בעקביות תפוקה ראויה, הן בזמן הנדרש לקיום המשפט והן באיכות החלטותיהם. מולם ניצבים שופטים אשר כל המערכת יודעת שכדאי להתרחק מהם כמו מאש אם ברצונך לראות את טחנות הצדק טוחנות משהו מעבר למים. לגבי איכות ההחלטות. מה לעשות שבמציאות קיימים שופטים כמו זה המוזכר במאמר אשר ידועים בפסיקותיהם התמוהות בלשון המעטה. ישנן יחידות אשר עושות שמניות באוויר על מנת לא לבצע מעצרים בפרשיות גדולות כאשר אותם שופטים נמצאים בתורנות שבועית של דיוני מעצרים. מעבר לכך, אינני יכול לקבל את הטענה שהמערכת חסינה מביקורת וזאת עקב תנאי כח אדם או הגנה על הדמוקרטיה. המשטרה יכולה להשתמש באותם תירוצים אשר הזכרת על מנת להדוף כל נסיון פיקוח או ביקורת - האם יהיה זה מקובל עליך? מדובר בעצם בכל גוף ציבורי בארץ אשר מצבו אינו שפיר מזה של מערכת המשפט. ב. אתה אומר שלדעתך מדיניות המעצר עד תום הליכים קשוחה מידי. אתה מסוגל להביא דוגמאות? אני מודה שאין לי נתונים כרגע אבל אני מוכן לאכול את הכובע והקימונו אם מספר המקרים בהם אדם נעצר עד תום הליכים ונמצא זכאי בסיום ההליך אינו עומד על אפס או על ספרה הנמצאת הרבה מהצד הימני של הנקודה. לכן אין לי שום בעיה לתמוך במנגנון שיפצה אזרחים מסוג זה. זה זניח. חוץ מזה, בפעם השלישית, מי מדבר על עשרת אלפים עבריינים האמורים להכלא עד תום הליכים? המספרים הכלליים הם קטנים הרבה יותר. מעבר לכך, אין צורך לבנות בתי כלא חדשים. אם תשונה מדיניות הכליאה לכזו המביאה בחשבון את התועלת לחברה הרי שאלפי אסירים לא מסוכנים יוכלו להיענש בצורה שונה מזו הנהוגה כיום, כבר התייחסתי לנקודה זו. ג. קרא שוב את סעיף ב' אשר בעצם מופיע כבר בפירוט בתגובות שונות. לא כל עבריין רצידיביסט הוא עבריין מסוכן ולא כל עבריין מסוכן הוא רצידיביסט. המדד הוא האיום שהעבריין מהווה ולא מספר הגרמים של חשיש אשר נתפסו ברשותו. ד. לא מסכים לחלוטין והסברתי זאת בסעיף א'. אם אתה צודק הרי שאסור לבקר ולפקח על עבודת המשטרה, הצבא והביטוח הלאומי. מבלי להכנס לדיון האין סופי בנוגע ללגליזציה של סמים, אני יכול לומר שאני בהחלט רואה מקום לשנות את מדיניות הענישה הקיימת כיום בתחום עבירות הסמים. שוב, הייתי שמח אם היית מתייחס לשאלה האם במקרים מיוחדים צריך לשקול הטלת מאסר עולם (אמיתי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. עבירות מין נגד קטינים: נתוני המשטרה מדברים על תיקים שנפתחו, לא על תביעות שהוגשו. בשנת 2002 נשפטו על עבירות מין (באופן כללי, לא רק קטינים) כ-600 איש (ר' http://www1.cbs.gov.il/shnaton55/st11_03.pdf). כן, אני עדיין מעוניין לטעון שאין כאן בעיה יוצאת דופן. ב. שופטים: אני חושב ששנינו מסכימים שישנה בעיה מערכתית וברור שלא ניתן להסתמך על "נסים" בדמות שופטים ראויים. הנקודה היא שאיננו מסכימים על הנזקים שבפיקוח מבחינת הגברת המעורבות הפוליטית במערכת. נוסף על כך, ישנן גם שלוש בעיות בפיקוח עצמו: 1. המפקחים חשודים בעיני. השיטה האמריקנית של פיקוח על שופטים ובחירת שופטים מניבה מערכת משפט שברוב דרגיה מצויה ברמה ירודה מאוד. 2. אינך יודע אם הצעד הפיקוחי שאתה מציע יניב תוצר טוב יותר. לדוגמה, קביעת מכסות שיפוט מדי שנה תגרום אולי לדרבונם של השופטים העצלים לשפוט מהר יותר, אך האם היא תביא לשיפוט טוב יותר מצידם? האם שיטת מכסות לא תפגע בשופטים טובים שמעתה ישפטו עם עין אחת על הסטופר, שלא לחרוג מקצבת הזמן? הנסיון אומר שצעדים טכניים כאלו אינם מניבים בדרך כלל תועלת. 3. פיקוח שאינו על סעיפים טכניים (כמו מכסות) יחייב הקמת ביורוקרטיה ביזנטינית שדי ברור שלא תניב תועלת אלא תגרום לנזק. אגב, הכלל לגבי מערכת המשפט נכון גם לגבי המשטרה. הן חסינות בעיני מביקורת כל עוד אין להן תנאים, סדר יום וסדרי עדיפויות אפשריים. נראה לי שאין מקום לבקר את המשטרה כשהיא נדרשת להקדיש את כל כולה לכמה משימות שונות במקביל, כששוטר מקבל גרוש וחצי כמשכורת. ג. מספרי עצורים: בישראל הייתה נקוטה מדיניות של מעצר עד תום ההליכים כמעט על כל עבירה פלילית. המדיניות הזו רוככה בדי עמל בשנים האחרונות, אם כי עדיין כמעט בכל עבירות שעונשן מאסר מעל לשנתיים או שלוש אין שחרור בתקופה שעד תום המשפט. ברוב המדינות בעולם, נאשם משוחרר בדרך כלל לביתו בערבות גם בעבירות של רצח. לגבי מספרי עצורים עד תום ההליכים – נא עיין במספרי המורשעים בעבירות חמורות של פגיעה בגוף, בנפש, מין, וכן הלאה. ד. הרשעה וזכאות: אינך יכול לאחוז במקל משני קצותיו. מצד אחד, להתנגד לשיטת עסקאות הטיעון, מצד שני להתהלל בתוצריה כשאתה מדבר על אחוזי הרשעה. באופן שיטתי, בסביבות 90 עד 92 אחוז מכל המשפטים מגיעים לבית המשפט "ארוזים" בעסקת טיעון, כך שקל מאוד להסביר איך מורשעים אנשים באחוזים כה גבוהים (ובעבירות מופחתות, שאתה מתקומם נגדן). מבין כ-4,000 משפטים שאכן מגיעים למשפט ממש, בסביבות 30 אחוז מזוכים. באופן אישי, אני חושב שזה כבר ברור, אני מתנגד לענישה סתמית ומאסרי העולם הם לרוב כאלו. כן, אני נגדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי בדיוק הסיבה מדוע אני לא אוהב כאשר נקודה מהותית הופכת לדיון סטטיסטי. אתה מדבר על על מספר כתבי אישום כנגד עברייני מין שעומד על 600 לטענתך. למול נתון זה עומדות כמעט 4000 עבירות מין בשנת 2004, 400 מקרים יותר מהשנה הקודמת לה. לשיטתך, העובדה שהמשטרה עדיין לא תפסה את שאר מאות או אלפי העבריינים האחרים מעידה על כך שהעבירות לא התרחשו. מוזר בלשון המעטה. אותו הדבר בנוגע למעצר עד תום הליכים. גם בפשעים חמורים (כפי שראינו בדוגמאות המקריות המתפרסמות חדשות לבקרים) מעצר בית מהווה את החלופה למעצר במתקן כליאה. לאחר כחודש מביא בא כח הנאשם בקשות שונות להקלה בתנאי המעצר וכך במהלך תקופה קצרה מאוד מתמסמס כל עקרון המעצר. אין צורך להזכיר שהעבריינים שאני מתייחס אליהם לא מתרשמים מתנאי המעצר כבר עם שחרורם לביתם. הלוואי שנאמץ את הנורמות של מדינות אחרות כולל ארה"ב שהזכרת בכל הקשור במדיניות שחרור בערבות. בארץ אתה יכול להפר ללא כל חשש את תנאי המעצר, המדינה לא תחלט את הערבויות (אם בכלל נדרשת להן) וברוב המקרים אתה תוחזר מהר מאוד לאותן מעצר בית וירטואלי. במדינות אחרות אתה יכול ללכת לביתך בתנאים כבדים ותחת מדיניות שבאמת מוציאה את החשק לשחק חתול ועכבר עם המשטרה ומערכת המשפט. אני מסכים שלא להסכים אתך בכל הנוגע לביקורת על בתי המשפט - אתה בכלל טוען עכשיו שגם לא צריך לבקר את המשטרה. קצרה היריעה מלהסביר מדוע הגישה שלך היא זו המסוכנת לדמוקרטיה ולמשטר תקין. אתה מאיים בכך שמערכת ביקורת גם תפגע ברמת השיפוט, אני מניח שאתה טוען שרמת השיפוט כיום גבוהה. פסדר. תראה, אין שום פרשה שאני הייתי מעורב בה שלא נאספו מספיק ראיות על מנת להביא להרשעה מלאה. זאת אני אומר על סמך חוות דעתם של הפרקליטים המלווים אשר מבקרים את הצד המשפטי של התיק לאורך חדשים רבים. הפלא ופלא - מייד עם העברת התיק להכנת כתב אישום מתרקמת לה עסקת הטיעון. אתה שלם עם המציאות הזו? אני מניח שכן. גם אני מאוד מתנגד לענישה סתמית וחושב שזהו אחד הפשעים החמורים ביותר שהמדינה יכולה לנקוט כנגד האזרחים להם היא מחוייבת. אז מה? עכשיו כולנו מרגישים יותר טוב עם עצמינו? אתה יודע שהעובדה שאנשים מצהירים שג'ורג' בוש טיפש לא הופכת אותם לחכמים יותר... אז כולנו נגד ענישה סתמית, עדיין, מה אתה חושב שצריך לעשות עם מספר מצומצם של עבריינים חסרי תקנה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |