בתשובה למר כליל נאורי, 05/08/01 11:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מדוייק, דמי השימוש שגובה בזק עלו, ובזק משתמשת בטכניקות שונות כדי להסתיר את זה. עם זאת, אין יותר חובה להחזיק מכשיר טלפון אחד של בזק, ובזק מחזירה כסף (איני יודע אם על פי חוק או מסיבה אחרת) על מספר פעימות נמוך. למרות זאת, קשה לי בינתיים לקבל את הקביעה הקטגורית של "קצת אחרת" (למה בעצם להתחבא תחת שם בדוי?) והייתי מעדיף לראות מספרים והסברים. למרות שיהיה די קשה לשכנע אותי, לאור ההפרשים העצומים (מכ-5 שקלים לדקה לארה"ב לפני ההפרטה לכ-50 אגורות, וזה עוד בלי להביא בחשבון את עליית המדד, אמנם לא בהרבה, בשנים האחרונות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן שקר יותר מאשר בקביעה שזה שיפר את מצב האזרחים. תוכיח לי שזה שיפר. תשווה את זה לתוצאות האפשריות של הידוק הפיקוח על מחירי השיחות לחו"ל של בזק. להלן מספר קריטריונים: 1. העלות החודשית של שיחות טלפון למשפחה בשבע העשירונים התחתונים בישראל. למיטב ידיעתי לא נעשתה כזו בדיקה, לכן אני יכול רק להציע את שיפוטי, שכאמור נראה לך מוטעה, בניגוד לכל תיאוריה כלכלית אם נשווה את יחסי הכוחות בין בזק לאזרח הפשוט. 2. תנאי העבודה של המעורבים. הורעו - ההפרטה החלישה את מעמד העובדים ועודדה מעבר לקבלנים וחברות כח אדם. 3. עתיד שוק התקשורת בישראל (ממונופול הכבלים, ועד קריסתה של "ברק" והפיכת השוק המופרט ל"דואופול"). מאמרים מכל קצוות הקשת מספרים על החשש הכבד מהשתלטות שלוש-ארבע ידיים פרטיות על כל השוק, דבר מפחיד הרבה יותר מהשתלטות שלוישם ארבעים עסקנים לא יוצלחים. דרך אגב, למיטב זכרוני, לאליעזר פישמן חלק נכבד גם בבעלות קווי זהב. נ.ב. פסוודונים. ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר לסעיף 3, חשבתי שממילא שולטות בשוק שלוש-ארבע ידיים פרטיות. קצת מאוחר מדי לסתום את החור בסכר כשכבר אין יותר סכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד לפני שנים מעטות שלטה הממשלה בשוק התקשורת בישראל. השלטון הועבר באופן רשמי לידיים פרטיות רק לפני שבועות בודדים, עם חוק הבזק והטבות מרחיקות הלכת שניתנו לזכייניות הכבלים (שיהפכו בקרוב לזכיינית אחת). אמנם זה לא כל כך משמח שהממשלה קובעת מה ישודר, אבל זה עוד פחות משמח שקובעים את זה שלושה-ארבעה עשירים, ובאותה הזדמנות הם גם קובעים כמה יעלה פס רחב ובאיזה תנאים. דרך אגב, דוגמא לעוד תחום מחיינו שעובר בימים אלו לידיים פרטיות הוא מעקב האשראי שלנו. גם כאן, המטרה ברורה - להיטיב עם העשירים על חשבון העניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נכון - זה באמת יטיב עם העשירים (הבנקים הגדולים) על חשבון העניים (משקי-הבית) אם העניים יוכלו לקבל אשראי זול בשוק תחרותי (כיוון שיהיה מי שיהיה מוכן לתת להם אשראי, על סמך מידע-האשראי הזמין) ולא יהיו חייבים לקחת את ההלוואות היקרות של הבנקים הגדולים (שהם, לכאורה, לא "ידיים פרטיות"). זו פשוט שערוריה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל נראה לי שאתה קצת מפספס. לפני שאכנס לעובי הקורה, אציע לך כמה "תחושות בטן": 1. התומך הראשי בחוק הוא חה"כ פורז. ח"כ פורז ומפלגתו מצהירים שוב ושוב שמחויבותם היא ל"מעמד הביניים העליון", ומתגאים בשאיפתם "להפריט את כל המדינה". 2. ח"כ תמר גוזנסקי, מהיחידות בכנסת שבנאמנותה למעמדות הנמוכים לא ניתן להטיל ספק, מתנגדת לחוק. 3. למועצה לצרכנות בהנהלתה הנוכחית, וגלית אבישי שבראשה רקורד לא רע של עשייה למען אלו שגורלם פחות שפר עליהם בחברה בישראל. המועצה לצרכנות מתנגדת, כמובן, לחוק (תוך סיכון לא קטן). עכשיו תוסיף לזה את העובדה שהבנקים מעדיפים לקוחות עשירים. תמצא שהחוק פשוט יאפשר לבנקים איצטלה להתעמר עוד קצת בלקוחותיהם העניים, שכבר היום משלמים יותר עמלות מרוב העולם המערבי. החוק לוקח ממני את ההחלטה לחשוף או לא לחשוף את ההיסטוריה הכלכלית שלי, גם, ובעיקר את החיובית. אבל לא מדובר במצב שבו היום יכולתי להסתיר אי עמידה בחובות, שזה לכאורה מה שחשוב לבנקים. כל פעם שאתה לא עומד בחובות, הבנק יפתח לך תיק בהוצאה לפועל. את זה אי אפשר להסתיר, גם לא היום. הבנק יוכל להעלות את הריבית שהוא גובה ממני מול אחרים, או להוריד את הריבית על העמלות, בטענה ש"אני לא מספיק פעיל". וזוהי רק ההתחלה. תחשוב שוב על הרעיון של מיסוד "בולשת כלכלית" כדי לתת לבנקים עוד כלי מול האזרח. תחשוב שוב, לטובת מי נוטה היום כף המאזניים, לבנק או לאזרח הפשוט? מי צריך עוד קצת עזרה? הבנק או אני? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |