בתשובה לצחי אשר, 24/06/05 0:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באימייל שקיבלתי שבישר לי כי המאמר מתפרסם נאמר כי המערכת מעודדת את הכותבים להגיב. מצאתי הערה זו ראויה במיוחד לתגובה. אף אחד לא היה מתפלא על ילדה בת שמונה שמדברת על יום העצמאות. במציאות שבה אני מגדל את הבת שלי, יש לצד השמחה שלה ביום העצמאות את חוסר השמחה של חברותיה הערביות (ויש הרבה כאלו), שהסיבה שלו היא הנכבה, המצויינת באותו התאריך. החינוך שאני נותן הוא להכיר את שני צדי המטבע, ואני שמח שהיא מקבלת את מה שאני לא קיבלתי (בוגר החינוך הציוני המונוליטי של משרד החינוך לדורותיו, שבזמני היה בשליטת המפד''ל בדרך כלל), הכרה כי לכל אירוע היסטורי יש יותר מגירסה אחת, וכי הגירסה ''שלנו'' אינה היחידה, וכי אירוע הגורם לה שמחה יגרום לאחר עצב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמחתי מאוד לקרוא את מאמרך, ולהבין את סוג החינוך שאתה נותן לביתך (המבריקה מאוד, כך נראה). וכמובן, משרד החינוך גם היום לא ממש מראה לילדים יותר מצד אחד (ומאוד חד צדדי) של המטבע. ייקח עוד זמן רב עד שיהיו די הורים כמוך, שאולי ישנו את המצב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב...אני לא מתכונן להתחיל כאן וויכוח טרחני אבל הנסיון לגזור גזירה שווה בין הצדדים יוביל לאבסורדים. אתה עוסק ברלוונטיות של אסון. האם מה שקרה לפני מספר חדשים רלוונטי יותר ממה שקרה לפני 60 שנה? -כנראה שכן. האם מה שקרה לפני 60 שנה רלוונטי יותר ממה שקרה לפני 80 שנה? ולפני 2000 שנה?(יציאה לגלות) ולפני 3000 שנה (הבטחת הארץ לאברהם). אובייקטיויות טובה כאשר היא דו צדדית. כאשר אראה פלשטינים מכים על חטא פרעות תרפ"ט או לכל הפחות מכים על חטא עשרות שנות טרור ומלחמה-אפנה לעסוק באסון שנגרם להם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם "הבטחת הארץ לאברהם" היא בעיניך עובדה, ממש כמו עובדת מלחמת העולם השניה, הקמת הארץ ו/או עובדות היסטוריות מתועדות (או בעלות הוכחות היסטוריות/ארכיאולוגיות) אחרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקום ''הקמת הארץ'' צ''ל ''הקמת המדינה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה לא באמת משנה אם זו האמת לאמיתה או רק מיתוס.לא מדובר כאן בעובדה משפטית-כי צדק כנראה לא יהיה כאן. אם אנחנו מאמינים בזה ולמעשה רוב העולם מאמין בזה-הרי ניתן להתייחס לכך כאל אקסיומה היסטורית. אם אתה מחפש את הדקדקנות המשפטית היתה כאן מדינה עברית בימי שלמה ודוד. אני בהחלט רואה את מדינת ישראל כהמשך ישיר של אותה רפובליקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני התחנכתי "בחינוך הציוני המונוליטי" כדבריך ואני אפילו גדול ממך בכמה שנים, באופן מאוד מוזר תמיד ידעתי על "קיבייה" תמיד ידעתי על ערבים שנטשו את קלקיליה ולאחר מאמצים בקשות ותחנונים של הממשל הישראלי חזרו לגור שם, ידעתי גם את תלאות הצד השני אבל באופן מאוזן, כנראה לא כמו שאתה מנחיל לבת שלך. ואסביר: לדוגמא "קיבייה" היה נושא שבעזרתו השמיצו אנשי שמאל את אריק שרון בימים שהתמודד לראשות הממשלה (באוזני שמעתי בשיחות סלון), מה אמרתם אז: הוא רוצח תראו מה עשה בלבנון, תראו מה עשה בקיביה(?!) ובכן האם אתה מספר לבתך בת השמונה שדוד בן-גוריון התנער מאחריותו למבצע קיבייה על אף שהוא היה אדריכלו? האם תספר לבתך בת השמונה שמבצע קיבייה היה תגובה לרצח של אם ושתי בנותיה בבית במיטה? האם תספר לה שהכפר קיבייה היווה למעשה מחנה צבאי שהוחזקו בו אזרחים כמסווה? וזה רק על קצה המזלג. לא נראה לי ששרת החינוך דהיום מאוזנת, ובכלל, לצערי אני אומר: עיוות ההיסטוריה וכיפופה לנוחיות המספר תמיד ידועה בחוגי השמאל. אילו היית נותן לי חמש דקות שיחה עם הבת שלך, היית רואה איך "התודעה הפוליטית" שלה מזדהה לפחות עם המפד"ל ולא ימינה מזה. אבל, לעצב תודעה של ילד זו חוכמה קטנה מאוד ולכן אני לא הייתי מנהל שיחה כזו לא עם בתך ולא עם בני, תן לילדה להיות ילדה.כאשר משרד החינוך לדורותיו היה "בשליטת המפד"ל" היה איזון, היום יש שטיפת מוח. בברכה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הסיפור ל כפרי המסווה שמעתי גם על רמת הגולן. אני מניח שאתה יכול למצוא סיפורים דומים בצד השני עלינו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |