|
הא, הזדמנות מצויינת להסביר נקודה. בקשר לסוגיית הטעות.
במקרה זה, יש לי הסבר לטעות – לא היה לי מושג שהגלידה היא פרווה (אגב, בתור ארנב אני לא יודע מה היתה דעתי על גלידה שנקראת פרווה). כלומר, אין כאן הכרעה ערכית בשאלה האם טעיתי או לא. לו הייתי יודע מראש שהגלידה היא פרווה *ועדיין* מתעקש על דעתי אזי היית צריך להתחיל לגרד את פדחתך עם כפותיך.
למה הדבר דומה? אי שם בשנת 1981 הודיע דובר צה"ל בבוקרו של יום על כך שהסורים קידמו סוללות טילי קרקע-אויר לבקעת הלבנון (מהלך שמוגדר כ"קזוס בלי" של ישראל), מבלי להכנס לשאלה מדוע מודיע זאת דובר צה"ל לאזרחים, מופיע ראש-הממשלה, מנחם בגין, ב"מבט" באותו ערב ונשאל לגבי הטילים. ראש הממשלה עונה "אין טילים". כאשר מקשה המראיין ושואל שוב "אבל מה לגבי ההודעה של דובר צה"ל?". הוא נענה על ידי רה"מ "דובר צה"ל הוא דובר צה"ל". במקרה זה לא ייתכן שכל האזרחים חודעים וראש הממשלה לא יודע, במיוחד לאור העובדה שבאמת היו שם טילים. לכן, במקרה זה *ברור* שראש-הממשלה לא טעה אלא עיוות את המציאות לשימושו. לאיזו מטרה? כתבתי בתגובה אחרת. לעומת זאת, קח את הטיסה של נתיבי אוויר קוריאניים שהופלה על ידי הרוסים בשנת 1983. במקרה זה יש לנו הסבר מדוע סטה הטייס (הוא הכניס את הספרות של הקוארדינטות לטייס האוטומטי בצורה שגוייה).
כך גם אני, הנחתי שגלידה "אמריקאית" עשוייה מחלב, כי זו הנחה סבירה. איני מתעקש על כך מרגע שהתברר לי שלא כך הדבר. לכן, מדובר בטעות מהסוג השני - נובעת מחוסר מידע. כמובן שהבחירה לכתוב את התגובה הייתה מונחית מטרה - לעורר דיון בשאלה. אולם לו הייתה לי מטרה אחרת הייתי מתעקש למשל שהעלמה עפרונית טועה (ולו רק באופו זמני, כדי לעורר את הדיון, אז כבר מי היה זוכר מאיפה התחלנו...). חוצמזה, עכשיו נפלת, תכף יהיו לך שני מאמרים על "טעות" במיילבוקס.
|
|