בתשובה לא. ווטסון, 17/06/05 7:14
"אז מי אחראי לחוב?" 309461
נעם טל • בתשובה לא. ווטסון יום ו', 17/6/2005, 11:28
1 תלוי בנסיבות. הלוואה שהופכת למענק עלולה להפוך לקיצבה ולעודד תלות וניוון. הלוואה חד פעמית שהופכת למענק עשויה להעמיד את הלווה על הרגליים ולקדמו.
2. כשכתבתי מערב התכוונתי לתרבות המערב שמתאפיינת בפחות קנאות דתית, התבססות על מדע וטכנולוגיה כאמצעי לפתרון בעיות . העמדת זכויות הפרט במקום חשוב בסדר העדיפויות החוקי של המדינה ועוד.
ישנם גם מאפיינים תרבותיים בתחום האומנות הפילוסופיה ועוד.
כמובן שיש חריגים. בעיני יפן, דרום אפריקה, וניו-זילנד הם חלק מתרבות המערב וגם סינגפור(למרות ריבוי ההוצאות להורג והלקאה על לעיסת מסטיק ברחוב ארה"ב לא יותר טובה)
סין היא ישות בפני עצמה מכל בחינה שהיא. ללגבי הודו - קשה לקבוע תרבותית הם שונים (להבנתי ביסודה הדת ההינדית יותר נאורה מכל דת אחרת שאני מכיר) הודו היא דמוקרטיה ולמרות השחיתות והמעמדות היא חותרת לסוג מסוים של הרמוניה שמאפיין את השאיפה של המערב.
3. אכן באפריקה אבל לא רק של. האיידס באפריקה אם נהיה צינים לרגע מסכן עוד מדינות וכך גם האבולה, שחפת, ושאר מחלות שכמעט חוסלו "במערב" בנוסף אפריקה עשירה מאד במחצבים, ולטובת הקידמה העולמית דרושה יציבות כדי לנצלם, ורצוי שגם האפריקאים ירויחו.
המערב לא רוצה יחסים הוגנים אלא יחסי ניצול ופטרונות.

מלכתחילה טענתי שההלוואות שהופכות למענקים הן אינטרס ונדמה לי שגם אתה הסכמת איתי. מכאן התפתח הדיון לכיוונים נוספים. בנוסף אין לי יומרות לפטור את הבעיות של אפריקה.
"אז מי אחראי לחוב?" 309622
א. ווטסון • בתשובה לנעם טל שבת, 18/6/2005, 0:30
אם בעיניך יפן, סינגפור ודרום אפריקה הם חלק מהמערב, אז ההגדרות שלנו קצת שונות. אצלי המערב הוא המערב הקלסי הגאוגרפי (מרכז-מערב אירופה וצ' אמריקה), ואצלך הוא "המדינות שנחשבות למדינות המתועשות של העולם הראשון". אצלך המערב תמיד ידפוק את ה"אפריקאים". הרי אלבניה אינה ב"מערב", וגם דר' אפריקה היא לא ב"אפריקה", ואם מחר מוזמביק תגיע בעצמה תוך רפורמות קשות לעצמאות ושגשוג כלכליים, תוך ניצול מענקים מערביים וחלחול מסויים של נורמות שלטון מערביות, הרי שגם היא תצטרף למעגל ה"מערבי" שדופק עד העצם את האפריקנים (ועוד לא הבנתי ממך איך הוא דופק אותם, אבל ניחא).
אבל מלכתחילה אין לך יומרות, כפי שאתה אומר, מלבד היומרה איתה התחלת את הפתיל: להגיד שהמערב הוא הרע והדופק. אז אולי באמת כדאי שתפסיק גם עם היומרה הזו.
הדת ההינדית 309733
שוקי שמאל • בתשובה לנעם טל שבת, 18/6/2005, 16:58
1. "תרבות המערב שמתאפיינת בפחות קנאות דתית" - תרבות המערב בראייה היסטורית מתאפיינת ביותר קנאות דתית ולא בפחות.
2. "להבנתי ביסודה הדת ההינדית יותר נאורה מכל דת אחרת שאני מכיר" - נהפוך הוא. רבים במערב ובפרט הניו-אייג'ים למיניהם מתיחסים למעין "פילוסופיה הודית" סינתטית שהיא תערובת של דת ההינדו, הבודהיזם (זן) והג'איניזם. הדת ההינדית היא אכן מהדתות העתיקות ביותר ומכילה עושר של כתבים פילוסופיים ואמנותיים (הוודות, האופאנישאדות, הראמאיאנה והמהאבאראטא הכוללת גם את ה'גיטא' השירה הפילוסופית המפורסמת). עם זאת ביסודה הדת ההינדית מבוססת על מעמדות (צ'אטור וארנא - 4 המעמדות), גזענות (הטמאים למיניהם, אפלייה קיצונית נגד לא-ארים לא הינדים וע"פ גוון העור), דיכוי האישה (סאטי - שריפת אלמנות חשוכות ילדים, דווא דאסי - פולחן הזנות), עבודת אלילים, גלגולי נשמות ואמונות טפלות. בודהא במאה ה-‏5 לפנה"ס יסד דת חדשה על בסיס פילוסופי-רוחני-הומניסטי והיא אולי המקור לקביעתך השגוייה. הדת הבודהיסטית מקורה בהודו ומשם היא התפשטה לסין, יפאן טיבט והודו סין. אלא שדוקא בהודו עצמה הבודהיזם התפורר ועד המאה ה-‏7 לסה"נ נעלם כמעט לחלוטין תחת מתקפת האיסלם והדת ההינדית המתחדשת. כיום רק המיעוט הסינהלזי בסרילנקה הוא בודהיסטי. כאמור בעקבות תסיסה פנימית והאינטראקציה עם דתות אחרות הבודהיזם, הג'איאניזם (הנחשב היום לפלג הינדי כמו קתולים ופרוטסטנטים), האיסלם ובמאה ה-‏19 גם עם הנצרות, ההינדואיזם עבר רפורמות מפליגות שהדגישו את המימדים הרוחניים שלו ע"ח הצדדים הפחות נעימים. האגנוסטיות של בודהא והאופי ה"דמוקראטי" (לא קטאכיסטי) של ההינדואיזם הקלו מאוד על טמיעת הבודהיסטים חזרה אל חיק ההינדואיזם. בודהא אומץ כאל אצל ההינדים (אחד מגלגוליו של וישנו), אך ההינדים אינם בודהיסטים כשם שהמוסלמים (הרואים בישו שליח האל) אינם נוצרים. כל אלה יצרו לדת ההינדית אופי מאוד מגוון הכולל גם כיוונים מטאפיזיים, מוניסטיים ואפילו הומאניסטיים. יחד עם זאת היסודות הלא סימפטיים של ההינדואיזם נשארו מושרשים עמוק מאוד בחברה ההינדית ומוגנים בקנאות קיצונית ע"י מעמד הברהמינים (המעמד העליון, ה"כוהנים") והמאמינים האדוקים המיוצגים ע"י הימין ההודי (BJP מפלגת השלטון עד לא מזמן). תעיד על כך גם העובדה שאפילו גאנדי האהוב והנערץ שהתנגד בתקיפות לשיטת המעמדות, לסאטי ולפולחן של הדווא דאסי, לא העז לצאת נגדם ב"צום עד המוות" ביודעו את כוחם והשפעתם של הברהמינים בדרום הודו. (הדבר לא הועיל לא והוא נרצח ע"י ברהמין קנאי בעיקר בגלל פייסנותו כלפי המוסלמים וגם יחסו לשיטת המעמדות).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות