בתשובה למיץ פטל, 03/08/01 12:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את השאלה הזאת ניתן היה לשאול רק לו היתה המדינה מעמידה בפני אזרחיה מגוון של אלטרנטיבות חינוכיות מכל הסוגים, במחיר שווה לכל נפש, ודורשת בתמורה שההורים ישלחו את הילדים למסגרת חינוך *כלשהי*. בישראל המצב הוא שיש מעט מאד מערכות חינוך מהסוג שתיארתי. למעט החינוך הממלכתי הסטנדרטי, בכל שאר האלטרנטיבות ישנו מינון דתי כזה או אחר מה למעשה משאיר את החילוניים חסרי הממון עם אופציה אחת בלבד. כל עוד זה המצב, קשה לטעון שהורה שמעדיף שלא לשלוח את ילדיו למערכת החינוך הממלכתית מתעלל בהם. לשיטתי, ההפך הוא הנכון. לפי אמונתי מערכת החינוך הממלכתית בישראל היא מערכת מזיקה, רעה והרסנית, ואין שום סיכוי שבעולם שאני אשלח את ילדיי (אם וכאשר...) להיות חלק ממערכת זו. כל עוד לא תעמיד המדינה בפני אזרחיה מגוון רחב של מסלולי חינוך מסוגים שונים, אסור לה מבחינה מוסרית לכפות על ההורים לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך היחידה הקיימת. צריך לזכור גם שבעולם יש מדינות רבות בהן homeschooling הוא דבר מקובל וחוקי. אישית, אילו נאלצתי יום אחד לעמוד בפני דרישה חוקית לשלוח את ילדיי לבית ספר "רגיל" בישראל, הייתי רואה בכך עילה מוצדקת ואף הכרחית לעזיבת הארץ הזו. מספיק נזק גרמה המערכת הזו לי ולאנשים סביבי, ואין שום הצדקה בעולם שנזק בלתי-הפיך מהסוג הזה יגרם גם לילדיי רק כי זה החוק פה. מכיוון שמערכת החינוך נשלטת באופן די קבוע ע"י שרים שלא חושבים כמוני ולא מעודדים מסגרות אלטרנטיביות (בדרך כלל שרי חינוך אף פועלים לחיסולן של מסגרות כאלה שצומחות מפעם לפעם באופן עצמאי), אני אקבל את ההפרטה של מערכת החינוך בשמחה כי אני רואה בה אמצעי נוסף להגיע לאותה מטרה ואני מסכים עם מר רובנר שהפרטה אינה מתורגמת באופן אוטומטי להפעלת שירות המיועד לעשירים בלבד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את השאלה ניתן לשאול בכל מקרה (השאלה בכלל לא מתייחסת למדינה כלשהי או לישראל בפרט), ולראיה: שאלתיה. אם אתה לא רוצה לענות, או אם מה שיש לך להגיד לא קשור לשאלה - יכולת להגיד אותו במקביל לתגובה של דוד רובנר (שהשאלות שלי הופנו בעיקר אליו; גם הוא נמנע בינתיים מלענות עליהן) ולא "בתגובה למיץ פטל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא עניתי על ההערה הנכונה, אבל התגובה היתה לשאלתך (שאני פירשתי כריטורית) "האם מניעת חינוך אינה התעללות?" ולא לדבריו של רובנר. לפי דעתי במדינת ישראל בשנת 2001 התשובה על השאלה הזאת היא "לא" רועם, וזאת מהסיבות שפירטתי קודם. אני אף מגדיל לעשות וטוען שדווקא שליחת ילדים למערכת החינוך הישראלית כפי שהיא פועלת היום היא כשלעצמה דבר רע ומזיק לילדים, ואולי אותה ראוי להגדיר כהתעללות ולא את מניעתה. כמובן שבמדינות אחרות ו/או בזמנים אחרים, התשובה לשאלתך תהיה אחרת ואני לא חושב שיש לשאלה הזאת תשובה אוניברסלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה קשור למדינה? האם שאלתי "האם מניעת החינוך שמדינת ישראל בשנת 2001 מציעה/כופה היא התעללות"? לא. שאלתי על מניעת חינוך, או ליתר דיוק: על כך שילד לא ילמד, למשל, קרוא וכתוב וחיבור וחיסור, או לא יכיר את הביוגרפיה שלי. תשובה בסגנון "הורים חייבים לדאוג לחינוך ילדיהם. בישראל - אין להם אפשרות לעשות זאת במסגרות הממלכתיות, ולכן חובתם לעשות זאת במסגרת אחרת, גם אם הדבר כרוך באי-ציות לחוק, ואחרת - עליהם להמנע מגידול ילדים בישראל" היתה מתקבלת בברכה, על אף היותה תטל"א ברובה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |