|
הסיפור שלך מתיישב יותר טוב עם העדויות מכיוון שהוא "Just So Story" - לוקחים את כל העדויות הקיימות, משרטטים את המטרה (קונספירציה), ובונים סדרה מדוייקת של מהלכים שיסבירו את המעבר ממה שידוע למה שרוצים. סיפורים ממין זה אינם סבירים, בד"כ. הם נראים סבירים במבט ראשון, אבל הם מצריכים יותר מדי הנחות יסוד (כמו כל תאורית קונספירציה שמכבדת את עצמה) מכדי להיות הגיוניים. פה, למשל, הנחת היסוד הבעייתית ביותר היא הטמטום של השב"כ, ששם כדורים חיים באקדח של עמיר, כי הוא קיווה שהוא יירה רק שניים - אותו שב"כ שלכראורה הצליח לזייף את הכדור שפגע ברבין, התקשה לתכנן מראש שתילת כדורים חיים באקדח של עמיר *אחרי* שהוא ירה. כל הסברי הקונספירציה מתקשים להסביר גם את אחד הבסיסים המרכזיים של התאוריות הללו: הקריאות שלכאורה נשמעו - "סרק סרק". למה שהשב"כ יצעק את קלונו בצורה כזאת? למי זה הואיל? אם כל המאבטחים היו בסוד העניין - והם היו חייבים להיות - למה הם היו צריכים לצעוק שאלו כדורי סרק?
לא שיש טעם לנסות להתמודד עם תאוריות קונספירציה. כשהכל יתכן, מאוד קל לתקן את הסיפור כדי שיתאים גם למידע החדש.
|
|