|
||||
|
||||
אני מניחה שקשה מאוד לקבוע קריטריונים חדים וחלקים (=שווים). מאידך גיסא, יש דברים שעוברים בבירור את העטם הטוב - וכשאתה רואה אותם, אתה יודע את זה. אני מניחה שהעניין החלקות והשוות זה לא ממש הגיע לאותו גבול. |
|
||||
|
||||
האם צריך לדעתך לפסול את הדברים שבתגובה 307744? |
|
||||
|
||||
אם כוונתך, לפסול פרסומות בסגנון זה, לא. הן מטומטמות, אבל אם נוציא את הטמטום מחוץ לחוק, לא יישארו לנו יותר מדי עניינים לענות בהם, אמת? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה אומר בדיוק את מה שאני רציתי לומר, רק טוב. (אם כי אני לא בטוח שהפרסומת ''מטומטמות'', אלא אולי ''מטמטמות''. כל עוד הפרסומות גורמות להגדלת המכירות, קשה להגיד עליהן שהן מטומטמות, כי פרסומת מטומטמת נשמע יותר כמו משהו שגורם לאיבוד לקוחות). |
|
||||
|
||||
"פרסומת מטומטמת נשמע יותר כמו משהו שגורם לאיבוד לקוחות". אל תגלה לי; אני רוצה לנחש לבד. נכון שאתה לא לומד שיווק? |
|
||||
|
||||
כמובן, אבל ייתכן שתוכל לנחש שאני לומד מתמטיקה ומנסה להגדיר מחדש את המילה ''מטומטם''. כלומר, לדעתי ''מטומטם'' זו לא פרסומת שבה עומד מישהו ועושה העוויות של בן שלוש, אלא בדיוק מה שאמרתי - פרסומת שגורמת לאובדן לקוחות. אם בתור פרסומת לדאודורנט נשים הרצאה של איינשטיין, כנראה שהיא לא תרוויח לנו הרבה לקוחות, אז זו פרסומת די מטומטמת. אם, יחד עם כל מה שאמרתי, עדיין אין הגיון במשפט שלי, אני סקרן לדעת מה לומדים בשיווק שבגללו הוא לא נכון. |
|
||||
|
||||
האמת היא שהטמטום שאתה שולל אותו מתייחס יותר לפרסומאים מאשר לפרסומות, אבל כיוון שגם אני אינני בעסקי שיווק, אפשר להשאיר זאת כך. |
|
||||
|
||||
הא, אז כל הטענות שיש לאנשים נגד המפרסמים זה רק שהם חסרי טעם? או שהפרסומות שהם יוצרים מגעילות? עם זה קל לי להסכים. אני מציק לך בעניין הזה כי הטענות הנפוצות נגד המפרסמים - שלומדים אותן אפילו באוניברסיטה - עולות כל פעם מחדש במייוחד בהקשר לקונספירציה של ההגמונים, האוליגרכים, בעלי ההון והקפיטליסטים רודפי הבצע. כאילו הם מכוונים לא רק לשדוד את כספינו אלא גם לפגום באנינות טעמינו. אבל בסוף מסתבר שהם רק מכוונים לטעם של רובינו שהוא, לטעמך (ובזה אני איתך), לא היה אנין במיוחד מלכתחילה. הקטע שאני רגיש לו יותר הוא "כשאתה רואה אותם, אתה יודע את זה". זה נכון כשמדובר ב*אני*. אבל למרות שיש סיכוי שהגבול שלי הוא גם הגבול שלך, הייתי מעדיף שלא *את* תיקבעי *לי* איפה גבול הטעם הטוב. באופן כללי, הרעיון שוועדה ציבורית, שאין לה קריטריונים (שאכן קשה לקבוע), תיקבע *לי* את הגבול - נראה לי הרבה מעבר לגבול הטעם הטוב. |
|
||||
|
||||
לא למדתי באוניברסיטה בשום חוג שעוסק בפרסומות, כך שדעתי (וידיעתי} בנושא זה אינן אקדמיות כלל ועיקר. ובענין הסיפא של דבריך - אשאל אותך מה ששאלתי קודם את גדי - האם פרסומת ל ניתוחים פלסטיים בנוסח "אף ישר - אדם ישר" שתופיע, נניח, בטלוויזיה הצרפתית תיראה לך לגיטימית? |
|
||||
|
||||
גם אני לא. אבל אישתי למדה קורס בתקשורת המונים וראיתי שמדברים על זה שם די הרבה. ובעניין "אף ישר - אדם ישר": לגיטימית? - בטח. אבל גם מטופשת להחריד. מפרסם שיעשה כזו יענש בזה שידפוק לעצמו את המוצר. אפילו בצרפת. הפואנטה שאני מנסה להעביר היא שהבעיה היא לעולם לא עם המפרסם כי הוא רק מנסה לכוון לדעת הקהל. אם הצרפתים חושבים ש"אף ישר - אדם ישר" אז הפרסומת הזו לגיטימית בצרפת. ואם הם לא חושבים כך, אז הפרסומת מטופשת, או מרושעת או מגעילה וגם לא אפקטיבית ולכן לא תוכל להתמיד. |
|
||||
|
||||
"הפואנטה שאני מנסה להעביר היא שהבעיה היא לעולם לא עם המפרסם כי הוא רק מנסה לכוון לדעת הקהל." אתה רציני? קראת לפני שאישרת? כי לי נראה שיש בעיה עם מי ש"מנסה חכוון את דעת הקהל" בכיוונים צוכמים משהו. ופרסומת כמו "אף ישר - אדם ישר" לא הייתה מתפרסמת בשום מדינה נאורה, לא בגלל חומת המפרסמיפ - אלא משום שהלובי היהודי היה עוצר אותה (אם הטלוויזיה לא הייתה עושה את זה קודם). |
|
||||
|
||||
ואללה, בעיניים שלי, קראתי ואני רציני לאללה. חשוב לדייק, אני לא אומר שהמפרסמים מנסים לכוון *את* דעת הקהל, אלא *אל* דעת הקהל. ואני חושב שכזאת "לא הייתה מתפרסמת בשום מדינה נאורה" בדיוק בגלל שהיא מחטיאה את דעת הקהל במדינה נאורה. אבל את כנראה לא מסכימה. אז תלכי למסיבה של יהונתן. |
|
||||
|
||||
לא הזמינו אותי למסיבה ואני מאוד פגועה ומסכנה. |
|
||||
|
||||
אני מצטער. זה רק בגלל שעדיין לא נשלחו ההזמנות. ברור שכשזה יקרה, את תהיי הראשונה שאזמין. |
|
||||
|
||||
באמת. ואתה רוצה שאני אאמין לך. אתה הרי אף פעם לא מזמין אותי למסיבות שלך, שלא לדבר על זה שכולם כבר קיבלו את ההזמנות האלה ש''עוד לא נשלחו''. |
|
||||
|
||||
אנחנו חייבים לעבוד על הקטע הזה של האמון. |
|
||||
|
||||
זו שאלה גדולה. נדמה לי שמישהו כבר העיר כאן באתר, שברגע ש''צריך לעבוד על האמון'' זה כבר אומר שמשהו מאוד פגום ביחסים. אולי פשוט מוטב לוותר. התירוצים הקלושים שלך בכל פעם שאתה לא מזהה אותי, למשל, רק מפני שאני לא עונדת את תג השם שלי, לא ממש מחפים על הריק הפנימי. |
|
||||
|
||||
מעניין כיצד מבטאים ריק פנימי במכונת טיורינג. טוב, זה היה חסר רגישות מצידי. נתחיל מחדש. את ההרגשה שמשהו פגום צריך לראות כהזדמנות לתקן ולעלות לשלב חדש ומספק יותר ביחסים. ההרגשה הזאת רק מראה שהיחסים האלה לא נוצרו לבינוניות מנוונת. ברגע שהם נכנסים לשגרה אנחנו מרגישים שמשהו פגום. נולדנו לסערות של רגש ותשוקה. אבל בכל זאת זה יהיה יותר קל אם תענדי את התג. לא הייתי רוצה לנסות את תשוקתי על מישהי אחרת (או על מישהו אחר) בגלל טעות פשוטה בזיהוי. (וחוץ מזה, מאחר שבמילא אין לי סיכוי להגיע לרמה של שכ''ג, ואנחנו מעצבנים כאן אנשים, אני עוצר כאן). |
|
||||
|
||||
זאת בטח זאת שהציעה לך נישואין, לא? |
|
||||
|
||||
על פחות מזה ננזפתי קשות בידי האדונים קננגיסר וטל. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ובצדק. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |