בתשובה להאייל הירוק, 09/06/05 16:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חוסר התגובה של המערכת היא אכן בלתי נסבלת. יש שם משהו להסתיר, אבל אני נוטה להאמין ששכ"ג צודק ולא מדובר על משהו מי יודע מה גדול. יכול להיות שיש פרטים מאוד מביכים על הטיפול הרפואי, על השיטה שבה נהגו של ראש הממשלה היה מתערב במינויים בשב"כ, על התפקוד של ראש הממשלה או דברים מסוג זה. סביר להניח שמדובר על שרשרת של דברים מביכים מאוד המתחלקת בין מספר גופים ואף אחד לא רואה את כל התמונה ולא רוצה לדעת את כל התמונה. כשהייתי בסדיר היינו בתרגיל שת"פ עם חירניקים ובמהלך התרגיל אחד הטנקים נכנס בקו האש של אחד הנגמ"שים וכמעט נורה (יש שני אנשי צוות חשופים למעלה ובחושך לא אכפת לאף אחד על מה יורים). המ"פ בתחקיר היה מאוד עצבני על הקטע וניסה לברר מי היה הטנק הסורר (שאני אגב הייתי בתוכו). מפקד הנגמ"ש דלה מזכרונו את השילוט של הטנק הסורר והזעם הופנה אל מפקד הטנק. מפקד הטנק אליו הופנה הזעם הכחיש מכל וכל וטען שהוא היה בטנק מושבת הרחק מאחור. בנקודה זאת המ"פ אמר - טוב לא משנה - ועברנו הלאה למשהו אחר. הקורא בודאי מנחש למה - הטנק המושבת היה של המ"פ. הוא קרא למט"ק שיתחלף איתו ויצא להסתערות בטנק הסורר. למי היה אינטרס לדוש בעניין? לאף אחד. תחשוב שאתה מר שמגר, ואתה מגלה שרבין היה שתוי בארוע או שמפקד השב"כ האחראי על הארוע היה עסוק עם פילגשו בעת הירי.(אני מתחנן, מתחנן, בפני הציבור. אלו דוגמאות לא אמיתיות. אני משוכנע שהן לא נכונות אל תדונו בהן אלא ברעיון) מה אתה עושה? משמיץ אדם מת? הורס את נישואיו המאושרים של מפקד הארוע? אז אתה מורח משהו ועובר הלאה. אולי אם תציע פרס של 100,000 ש"ח לכל המוסר מידע, תוכל לגלות את האמת. השאלה היא אם מה שתגלה יהיה שווה מליון שקל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מגעיל, דוחה ובזוי בזה שתמיד אבל תמיד אתה מצליח להביא דוגמאות הזויות כאלה ואח''ך עוד להעיר בתמימות שזה סתם. נבל בלי רשות, זה מה שאתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה שאי אפשר להפריך, בכל אופן נראה שהתבצע טיוח, זה לא מספיק חמור בפני עצמו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה אתה מציע לי לעשות? לשבות רעב עד ששמגר יספר את האמת? אני לא הייתי בארוע, לא הכרתי את אף אחד מהמעורבים, אין לי חברים בשב"כ, לא מכיר אף אחד שעבד בבית החולים, במשטרה או במכון באותה תקופה. אני קורא מעל בימת האייל ומעל בימות אחרות שיגלו לנו את האמת וסובל על כך חרפות וגידופים. מה עוד אני יכול לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כל כך מה לעשות, אני פשוט חשתי מהגישה שלך שהטיוח הוא לא כל כך נוראי ועדיף לעבור עליו בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מה לעשות. צריך להפריט את מערכת החינוך כדי שיצמח לנו דור של אנשים חושבים וחכמים. זה אפשרי ובהישג ידינו. צריך להלחם על צמצום דראסטי של סמכויות השלטון כדי שלא יוכלו לשחד את כולם ולעבוד עלינו בעיניים. כדי שלא יהיה ציבור כזה גדול שיש לו אינטרס בהמשך השלטון המושחת. אלו הם שני הדברים המהותיים הנדרשים, כדי שהילדים שלנו לא יחיו במדינת השקר והרמאות שאנו חיים בה. זה אפשרי, וזה בנפשינו, כי אחרת ייתכן מאוד והמדינה כלל לא תשרוד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |