|
||||
|
||||
אני שמח שמישהו ניסח את רעיונותי בנושא בצורה כה בהירה. שנתי נדדה בנסיוני לנסח את התנגדותי לרעיונות כותב המאמר. עתה אוכל לישון בשקט. אגב, אני חושב שהכתבה הזו היא מעין הינף ידיים מתוחכם, המנסה להטות אותנו מהעניין המהותי - האם אנחנו, כחברה, יכולים להרשות לעצמנו להכנע לסחטנות כזו. לו היו המילואימניקים האשכנזים אומרים: "לא נתייצב אם לא יעיפו את המרוקאים מהחזית! המקום של המרוקאים זה בפיקוד העורף, מטרתם בחיים היא בישול בקריה," האם גם אז היינו צריכים להכנע? אני אישית, חושב לאו, לשני המקרים, ההיפותטי, וזה שבאמת קורה. |
|
||||
|
||||
האם קראת את המשפט האחרון של תגובתי, או שאתה מאלו שמלכתחילה לא מחפשים? |
|
||||
|
||||
לי נראה שאי-כניעה לסחטנות הספציפית הזו, "calling their bluff," הוא פתרון, למקרה הזה. אני לא יודע אם יש סיבה לחפש יותר עמוק - לטעמי, אם נכנע לתביעה הנ"ל, יהיה זה כאילו פסענו לראשו של מדרון חלקלק. לפיכך, זהו הפתרון שלי למגורים בכפייה - נכפה אנו עליהם, כי כפייתנו רכה מכפייתם. |
|
||||
|
||||
ממשקפיים של עולם חיצוני למשקפיים של עולם פנימי. יש עכשיו מבצע: קנה משקפיים פנימיות וקבל משקפיים חיצוניות חינם. |
|
||||
|
||||
רק אזכיר שהתגובה לעיל מתייחסת לדברי כליל נאורי הראשונים. דבריך לוקים ברדידות, וחבל. אי אפשר לפטור שאלה אמיתית במילים נדושות כסחטנות וכפיה. לא השימוש בכאלו מילים יפתור את הבעיה. אני מציע לעסוק במהותם של דברים. |
|
||||
|
||||
דברי לוקים ברדידות, אתה אומר? ואני אומר, דבריך לוקים בעומק מעושה. אבל אני לא צריך להרחיב - פנה נא אל דברי טל כהן, למטה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |