בתשובה למיץ פטל, 02/08/01 0:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א' זה אוף. מסכים עם כל מילה. כשלתי בהסברת הדוגמה הטיפשית שלי בשנית. התכוונתי שאינני שואף למצב בו מספר הנשים הכלואות שווה למספר הגברים, שכן אינני רואה בכך "הזדמנות" כי אם פגיעה. כנ"ל בצבא. ב' זה בבקשה, הסבר עצמך. מה קשר כדורגל להגדרה שלי? ואתה סתם גורר אותנו לדיון סמנטי-מילוני שמסיט את תשומת הלב (ובשעה כזו, את שאריות האנרגיה) מהדיון האמיתי. בקיצור, שילוב הוא מבחינתי המימוש הפיזי-מציאותי של שיוויון-ההזדמנויות הרעיוני. מי שלא ניתנה לו הזדמנות, לא יכל להשתלב בתחומים מסוימים. בהנתן ההזדמנות, מתאפשרת ההשתלבות. לכך הכוונה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. והחוגים ה"ליברליים הומניסטיים" שאליהם התייחסת אינם שואפים למצב בו מספר הנשים המפקדות על טנק שווה למספר הגברים. הם שואפים לשוויון-הזדמנויות, כי כך ראוי לדעתם שיהיה. ב. כדורגל היה דוגמא למה שמשום-מה אינני מצליח להעביר (והוא כלל אינו סמנטי-מילוני, אלא מהותי): אני מסכים עם "בהנתן הזדמנות, מתאפשרת השתלבות", ואני לא מסכים עם "שוויון-הזדמנויות הוא אמצעי לקדם את המטרה, שהיא השתלבות". אינני חושב ש"ריבוי מאמנות כדורגל" (השתלבות) צריכה להיות שאיפה או מטרה אוניברסלית (למרות שזו עשויה להיות שאיפה מגזרית), לעומת זאת "שוויון-הזדמנויות בענף אימון-הכדורגל" היא בהחלט שאיפה שצריכה להיות משותפת לכל הליברלים באשר הם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |