|
||||
|
||||
כירושלמית אני יכולה לומר, שלו הייתי נאלצת לפקוד בקביעות את קניון מלחה (הייתי בו פעמיים בחיי, ושתיהן היו מיותרות) - נראה לי שהייתי חושבת הרבה יותר ברצינות על ירידה לתל אביב. הקניון הזה הוא אחד המקומות הנוראים ביותר בעיר. |
|
||||
|
||||
עזריאלי לא הרבה יותר טוב (אולי חוץ מהתצפית, אבל לא הייתי שם). |
|
||||
|
||||
לשמחתי אינני נאלצת לפקוד גם את עזריאלי, ומבחוץ, לפחות, הוא לא מפריע לי בנוף כםי שעושה זאת קניון מלחה המכוער להפליא. וגם בירושלים - ובשנים האחרונות, גם בתל אביב - יש הרבה פינות חמד לבקר בהן, כך שאפשר בהחלט לוותר על התענוגות המפוקפקים האלה. |
|
||||
|
||||
אני מופתעת מנימת הזלזול בתגובתך. שערי נא בנפשך, איך היו נראות ת"א וירושלים ללא אבני היסוד הנ"ל. האם את יודעת מה רבים האנשים שמצאו מזור לנפשם הדואבת במקומות אלה? דעי נא, כי עזריאלי וקניון מלחה מהווים מקומות קדושים לחולי השופינג (מכל הדתות). מצווה לעלות לרגל למקומות אלה לפחות ארבע פעמים בשנה (קולקציית אביב, קיץ, סתיו, חורף...היי, זה לא שם של סרט?), והמחמיר (= מי שמגיע גם לקניון רמת-אביב) תבוא עליו הברכה. 1 מתוך שיר שהיה בתוכנית של "פרפר נחמד" על יום ירושלים. או לפחות ככה נדמה לי (כאילו, עבר המון זמן). |
|
||||
|
||||
אני רואה פה שימוש יפה בשפה העברית (במכמניה הדתיים, למשל הצימוק של רבי צדוק) מכמה וכמה מגיבים אשר אינם נחשבים דתיים (לגבי עדי אני לא זוכר). שאלה לקהל: האם גם הילדים שלכם ידעו/יוכלו להשתמש כך בשפה? האם זה משנה לכם? |
|
||||
|
||||
כן (כבר עכשיו אמא מקריאה לו אלתרמן), וכן. |
|
||||
|
||||
צימוק? |
|
||||
|
||||
גרוגרת |
|
||||
|
||||
עפ''י מה שאני מכיר גרוגרת היא תאנה יבשה (דבלה) או מידת נפח קטנה, ולכן שאלתי. (ההוא שהזכיר באייל את הגרוגרת של רבי צדוק מוכר לי אישית). |
|
||||
|
||||
באמת הופתעתי שאתה שואל. בכל אופן אני חושב שזה נכון לדבר על דבלה כצימוק של תאנה, כמו ש''חמוצים'' יכולים להיות עשויים מעגבניות או פלפלים. |
|
||||
|
||||
אתה היית צריך להיות עורך דין (חילוני). |
|
||||
|
||||
"וַיִּתְּנוּ-לוֹ פֶלַח דְּבֵלָה וּשְׁנֵי צִמֻּקִים, וַיֹּאכַל, וַתָּשָׁב רוּחוֹ, אֵלָיו: כִּי לֹא-אָכַל לֶחֶם, וְלֹא-שָׁתָה מַיִם, שְׁלֹשָׁה יָמִים, וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת. {ס}" (שמואל א' ל יב) ואולי גם: "העושה סוכתו בין האילנות, והאילנות דפנות--כשרה. שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה. חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. אוכלין ושותין עראי, חוץ לסוכה. [ה] מעשה שהביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים; ואמרו, העלום לסוכה. וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה--נטלו במפה, ואכלו חוץ לסוכה; ולא בירך אחריו." (משנה סוכה ב ד) |
|
||||
|
||||
איך מי שאוכל קב חרובים משבת עד שבת מגיע לאכול כביצה בבת אחת? |
|
||||
|
||||
ראשית, קצת תשומת לב, נתנו לו אוכל *פחות* מכביצה. שנית, למיטב זכרוני רבי צדוק היה ניזון מהמיץ של גרוגרת, ואת מבלבלת עם רבי חנינא שהסתפק בקב חרובים. שנית, קב = 24 ביצים. כך שמי שאוכל קב בשבוע יאכל יותר מכביצה בארוחה (הרבה יותר, כי לרוב אכלו אז פחות משלוש ארוחות ביום). בנוסף, אני משער שהוא אכל יותר לכבוד החג (ביהדות יש עניין של סעודת מצווה שגם צדיקים שנוהגים להתענות מרבים בה באכילה). קצת על חישובי המידות: יש סימן - "כאסקלב יגודו" (אין לצירוף הזה שום משמעות למיטב ידיעתי והוא אולי נוח לזכירה למי שהורגל לסימני הגמרא). זה עובד כך: *כ-ור = י (10) X איפה *א-יפה = ג (3) X סאה *ס-אה = ו (6) X קב *ק ב = ד (4) X לתך *ל-תך = ו (6) X ביצה *ב-יצה |
|
||||
|
||||
אני תקווה שברקת לא התכוונה לפגוע, חלילה, בנימי נפשך העדינה. אני ודאי לא התכוונתי לזה בדברים שעליהם הגיבה. עליי להסביר שכאישה חטאה אינני מעזה לפקוד מקומות קדושים כה, אשר רבים כל כך נושאים אליהם עיניים. מי ייתן ובבוא היום, אם אזכה להיטהר מכל חטאיי, אוכל לבוא בצלו של מגדל עזריאלי (אינני מעזה כלל לחשוב על ה-ק''מ יבורך שמו) ואומר תפילה ראויה לאלוהי הקניונים. |
|
||||
|
||||
התצפית אחלה (רק קצת יקרה). אבל תלכי לשם עוד ארבע-חמש שנים עם התכשיט, קחי איתך גם משקפת שדה ובקבוק קטן של מים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |