|
כפי שניסיתי לתאר במאמר, ישנן שתי סיבות להתערבות של בית המשפט בענייני הידועים בציבור. האחת היא כדי לאפשר לזוגות שאינם יכולים להינשא בישראל להיות נשואים בפועל. השניה היא כדי להגן על הצד החלש בקשר הזוגי.לעניין זה בית המשפט נטל לעצמו לא פעם חירויות גם כאשר הן נוגדות את החלטת בעל הממון. על פי הספר, החירויות הללו הגיעו לא פעם לידי כך שהן לא מילאו אפילו את מטרתן המקורית (לעמוד לצד החלש) אלא הגנו על הצד החזק ו/או הבלתי הוגן דווקא, ובאופן שלא תואם לא את סיבת ההתערבות הראשונה וגם לא את השניה. אך מלכתחילה, בית משפט הפוסק לטובת החלש הוא חלק מתפיסת עולם כללית סוציאליסטית, בדומה לדרישה לתשלום שכר מינימום למשל. (ובית המשפט רשאי לעשות זאת, לפחות בהתחשב בתקדימים הקיימים). אחד הדברים נגדם יוצא הספר הוא העדרה של חקיקה מסודרת בנושא וקביעה בחוק של מידת המעורבות של המחוקק ביחסים הזוגיים.
לגבי השאלה האחרונה, יענו עורכי הדין והמשפטנים טוב ממני.
|
|