בתשובה להאייל המחצצר, 05/06/05 13:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הפרדוקס הרגיל: אם העיתונות היא בעלת הכוח, מדוע לה (מעריב במקרה זה) לפגוע במקור הכוח שלה על ידי הצגת העניין בצורה שלילית? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ערן, אשמח להתייחסותך לנושא גופא. מעבר לכך, התהיה נשמעת טיפה קנטרנית כשלעצמה (ולא התכוונתי שזו היתה כוונת ). כמה שאלות מבוא- לאיזה קהל קוראים פונה מעריב ולמי פונה הארץ? מה העוצמה הסגולית בממשקי הכח והעוצמה של אותם קוראים? ובצורה עקיפה -מהי עוצמתם הסגולית להשפעה אמיתית על מהלכים פוליטיים של מרקוס או אמיר אורן (שמספר קוראיהם הוא זניח יחסית לאלה של נאמר אמנון דנקנר? ואולי צריך קצת לפלח יותר מי היא "התקשורת המשפיעה" במילים עדינות ..או יותר נכון משליטה, במילים קצת פחות עדינות. כנראה שהעובדה שאריאל שרון ובוגי יעלון בוחרים לתת את הראיונות המרכזיים והחושפניים התראיין דווקא בעיתון דל תפוצה בצורה מובהקת מבחינה נומינלית(לעומת ידיעות ומעריב) בכל זאת מלמדת משהו. נראה שלעיתון בעל התפוצה של 7 אחוזים (אומדן משוער שלי) מכלל הקוראים יש כנראה עוצמה סגולית גדולה יותר מזה של מעריב. יש יאמרו שזהו רק קצה הקרחון המגלם את הסימביוטיקה הכוחנית בין אוחזי צמתי הכח והעוצמה במדינת ישראל -שמצויים דווקא במוסדות בלתי-נבחרים (ויש יאמרו ובצורה מוכחת) הנפוטיסטים הרבה יותר מהפרחיאדה-בליכוד קרי, האקטיביזם-הכל שיפוטי-התקשורת והאקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה עצמי פטור מהתייחסות רצינית לאור הטענות הדמגוגיות שלך בתגובתך המקורית, שרוכבות על מקרה אחד *שדווח* (בניגוד לאינטרס לכאורה של העיתונות) ומנסות בעזרתו ליצור מצג מסוים (שלדעתי הוא ספין שמטרתו לעוות את המציאות), וניתוח המציאות המעניין שלך שמנסה להחלץ מאותו פרדוקס אליו כיוונתי. אולי למישהו אחר תהיה הסבלנות להרים את הכפפה הזו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |