בתשובה למשה דורון, 01/08/01 18:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעת שירותי הצבאי עסקתי בין השאר בהדרכה בביה"ס לנ"מ. אחת מההכשרות הייתה ליחידה של בניש"ים שלא אפרט עליה במסגרת זו. לאותה יחידה הוקצתה מדריכה, שהדריכה אותם במשך ארבעה חודשים. החיילים ומפקדיהם *מעולם* לא התלוננו על כך. קראתי את טיעוני הרבנים כפי שהופיעו בווינט. ראשית, לא ראיתי עדיין מראה מקום לכך שצבאות אחרים מוציאים את הנשים משרות צבאי ואשמח אם מישהו סוף-סוף יספק מראה מקום שתומך בטענה זו, או שיודה שאין כזה בידיו. שנית, כל הטיעונים מתייחסים למצבים שמהווים עברה על חוקי המשמעת של הצבא. למיטה ידיעתי חוקי הצבא מחייבים מרחק מינימלי (זה לא צחוק!) של 40 ס"מ בין חייל לחיילת. חוקי הצבא אוסרים על חיילות לישון במגורי חיילים, ועוד כהנה וכהנה לגבי שאר הנקודות. הנקודה היחידה שאיני בטוח לגביה היא הריצה המשותפת בקורס חובלים (שאני משוכנע שגם לה ניתן למצא פיתרון). לפי אותו רציונל, אני יכול לבוא ולדרוש מהצבא שלא לשרת עם כל מפר פקודה. כלומר, בעצם מדובר כאן בעניין אחר. הסטטוס קוו שאתה מדבר עליו הוא כמובן הסטטוס קוו בין דת ומדינה. אם היית מעוניין לפתור את הבעיות שהוצבו היית מציע לאכוף את הפקודות, לא למנוע את הרחבת תפקידיהן של נשים (שכבר היום משרתות בתפקידים רבים בהם הן באות במגע יומיומי עם גברים, ולראיה, במדור שאני משרת בו במילואים משרת בחור דתי אחד עם 7-8 בנות). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית קיים הבדל מהותי בין הקירבה שנוצרת בין חיילי שדה לחבריהם ביחידה לבין לוחמים. דוגמאות למגע בלתי נמנע, נתתי בתגובה של איילת. בקצרה :טיפול בחובשים, אימון אב"ך, עבודה בכלים צפופים וכו' אכן ניתן ליצור הפרדה וזו היתה דרישת הרבנים מהצבא אולם הצבא שם פס במשך יותר משנה על הדתיים כולם ועל כן הגיע המצב לפיצוץ. בגדול מה שנדרש הוא יחידות נפרדות לנשים בדיוק כפי שקיימות "לוחמות מג"ב" ואין לאף אחד בעיה עם זה, מופז משיקוליו מעדיף לפגוע בדתיים, ולא להפריד את היחידות. וזו אגב נקודה מעניינת למחקר חדש לך ערן: מה האינטרס שלו? רמז: לפני 3 חודשים כינוס סגור של חברים מהמטכ"ל בראשות מופז עם פרופסורים מ"המכון הישראלי לדמוקרטיה" הממומן על ידי האיחוד הלאומי כגורמי שמאל ופלסטינאים רבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנקודה האחרונה, דיברתי על זה עם אחד מהקוראים הקבועים של האייל אתמול (לא זוכר בדיוק מי, ירדן, איתך?). אני משאיר לו בינתיים את ההזדמנות לענות על זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אכן הייתי אני. לפני כמה ימים הכתה בי המחשבה שאולי כל מגמת השילוב הגובר של הנשים בצה"ל, מטרתו המעשית(מבחינת חלק מהאנשים הדוחפים לו - הגנרלים הגברים, אני מתכוון) היא להצר את רגליהם של הדתיים בצבא. בין אם זה נכון ובין אם קשקוש, אין לזה השלכה על התוקף *המוסרי* של הצעד. מבחינה מוסרית, אני רואה בו מוצדק. שאלה למשה דורון: אתה מציע יחידות נפרדות לנשים. מה דעתך על יחידות נפרדות לדתיים? נכון שיש יותר דתיים המוכנים ויכולים לשרת בקרבי מאשר נשים. אז מה? אפשר לעשות יותר יחידות מיוחדות... ההגיון בחלוקה כזו הוא, שהבנות מוכנות, מן הסתם, לשרת עם דתיים; הדתיים אינם מוכנים לשרת עם בנות. נשים לב, כמובן, שאם אני צודק ומבחינת צמרת הצבא מטרת שילוב הנשים היא להרחיק את הדתיים, הרי שאם יעברו הדתיים ליחידות נפרדות, תושג המטרה: אמנם יהיו הרבה חיילים דתיים, אבל יש להניח שאפשרויות הקידום שלהם בקצונה הבכירה יהיו מצומצמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לשם דגש על העניין הפוליטי. שירות ביחידות קרביות הוא כיום קרש קפיצה לחיים פוליטיים, אפילו אם לא הגעת לדרגות גבוהות. מכיוון שכך יש לשם לב לשתי מסקנות: 1) הדתיים לא יוותרו על זה, המרד היא הפגנת כוח, אבל אם הצבא לא יכנע, הם ימצאו דרך להתארגן. הם לא יפקירו עמדת כוח כלכך משמעותית לחילונים. 2) גם נשים לא יוותרו על זה. נשים היום שוברות את הראש איך להשתלב בחיים הפוליטיים. אנחנו רוצות לשבת בוועדת החוץ והביטחון, אנחנו לא רוצות להרגיש שמישהו עושה לנו טובה כשנותנים ל4 נשים ממפלגה גדולה לשבת בכנסת. ובחברה הישראלית הצבא היא הדרך המשמעותית ביותר לקבלת לגיטימציה פוליטית. 3) לנשים יהיה יותר קשה לשכנע את הציבור בצדקתן, לצערינו, הדעה הקדומה שמלחמה היא לא עסק לנשים נפוצה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עיקר העניין שלי בתגובתך הוא ב-1. אכן, כשהגיתי את "תיאורית הקונספירציה" שלי בקשר ל"קירוב" בנות (במובן של לעשות אותן קרביות), מה שבעיקר הציק לי היה המחשבה שברור מראש שזה לא יעבוד, כי הרבנים לא ירצו לוותר על הכוח שיש להם מהשילוב החזק שלהם בצבא, וימצאו פתרון הלכתי. אלא שקו מחשבה כזה מייחס לאותם רבנים פוליטיקאיuת מסויימת, כלומר נכונות להביא נימוקים שונים ומשונים מההלכה, מבלי להתכוון להם באמת, כדי לשרת את המטרות הפוליטיות שלהם. בעוד שאני די משוכנע שראשי הצבא (בוודאי מרבית האלופים ומעלה) הם פוליטיקאים, אני לא עד כדי כך משוכנע באשר לראשי ישיבות. אני גם לא משוכנע שלא - אני פשוט לא מכיר את העולם הזה. מכל מקום, חרף מאמציו של משה דורון (ומאמציו היעילים הרבה פחות של עידן יוסף), לא הצלחתי עד כה להתשכנע בהבדל הקריטי כל כך, מנקודת הראות הדתית, בין שרות קרבי לבין מסגרות אחרות בחיים שבהם כן מותר לגברים ונשים להתערבב. כמובן, אני רחוק מלהיות תיאולוג, ויכול להיות שזה רק מעיד על קוצר הבנתי שלי. ואולי, אכן, מטרתם של אותם ראשי ישיבות היא להביא ליצירת "יחידות דתיים" נפרדות? ואולי, באופן מוזר, יש בהם כאלה שמטרתם היא באמת לצמצם את נוכחותם של בני הישיבות בחיי הצבא? מי אמר שכולם תמיד רוצים יותר כוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדה לכך שהשתתפתי באימון אב''כ עם חיילים דתיים. אני עדה לכך שחובש דתי חבש את פצעי ותוך כדי כך נגע בידיו ברגלי החשופה. ואני טוענת שכל הרעש והמהומה נועדו לשרת מטרות פוליטיות של מנהיגי הציבור, ואין להם כל קשר עם צרכים דתיים אמיתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ל*אותו* חובש דתי לא היתה עם כך בעיה. לי כדתי יש ואני נאלצתי לסרב פקודה לצאת למד"ס שהודרך ע"י מדסניקית, פחות בהרבה ממגע פיזי לכל הדעות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא קיבלתי מראה מקום לטענה ששילוב נשים בצבאות אחרים נכשל, ואפילו לא התייחסות. לכן, בצעד פרובוקטיבי, מעתה אני מכריז עליה כטענה דמגוגית, שיקרית וחסרת ביסוס עד אשר יוכח אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא השתמשתי בטענה זו, מכיוון שכמוך לא ראיתי לה סימוכין. הבעיה שהצגתי היא שונה בתכלית. בלי כל קשר יש לי יסוד סביר להניח שהרמה המפוקפקת של חטיבת הנח''ל בעבר, קשורה ישירות לעירוב הנ''ל, אבל שוב לא זו הביעה מבחינתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |