בתשובה לדורון יערי, 01/08/01 11:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה בהצעה שלך היא שהמתווך - משרד החינוך - יגנוב/יבזבז חלק ניכר מהכסף, כפי שנעשה היום. אם נשאיר את הכסף בידי ההורים - כלומר, לא נגבה מהם מס כלל - ניפטר מהגניבות והבזבוזים. חינוך העניים ימומן, כמו כל דבר אחר, על ידי העשירים. אלא, שהוא ימומן באמצעות צדקה. אכן, מישהו יידפק מהמעבר מחינוך חובה אל שיטת הצדקה. למישהו הזה קוראים פוליטיקאים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרטה היא מילת קסם בשיח הפוליטי-כלכלי במדינת ישראל. מעין מגדלור של אור בים החשוך של הביורוקרטיה, הבולשביזם וחוסר היעילות הממשלתית. כשאנו מפריטים גוף ציבורי מסוים, אנו מעבירים אותו לידיים פרטיות ובכך משנים את מטרתו למטרה אחת בלבד: "מקסימום רווח". לעיתים ההפרטה אכן מוצלחת, בייחוד במקרה חברות ממשלתיות - כך למשל במקום שהמטרה תהיה "ג'ובים למקורבים" או "פתרון בעיית האבטלה בק. מלאכי", החברה עוברת לרווחיות אמיתית והתועלת הכללית של המשק עולה. כיוון שהמודל של ההפרטה בחברות ממשלתיות בדרך כלל מצליח, חשבו שניתן להשתמש בדרך זו גם ברשויות ציבוריות. אבל לרשויות ציבוריות יש תפקידים אחרים מלבד "מקסימום רווח", תפקידים הנגזרים מהיותן של הרשויות זרועות של מדינת הרווחה. לכן הפרטה ברשויות אלו נידונה לכשלון. כך למשל, לרשות האחראית לאספקת חשמל יש תפקידים אחרים חוץ מרווח: אבטחת אספקת חשמל סדירה גם לאזורים מרוחקים, תכנון לטווח ארוך ועוד תפקידים אחרים שאינם קשורים לרווח. כך ראינו כשלון מוחלט ומלא של הפרטת רשות החשמל בקאליפורניה. למשרד החינוך יש שיקולים אחרים ומקסימום רווח אינו נכלל כלל במטרותיו - וטוב שכך. הפרטת מערכת זו תהפוך לכשלון כלכלי וחברתי מהסיבות שהזכרתי לעיל. כל הפרטה של רשות המספקת צרכים חיוניים המהווים חלק מזכויותיהם של אזרחי מדינת הרווחה היא טעות. ואפילו לא דיברתי על הבעיה המוסרית במערכת "צדקה" שכזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי-גביית מס לא "תשאיר את הכסף בידי ההורים", אלא תשאיר את הכסף בידי חלק מההורים, ותיקח אותו מחלקם (הגדול). אי אפשר להשאיר דברים קריטיים כמו חינוך לצדקה. תגיד לי, כמה אתה היית תורם בחודש לחינוך לילדים עניים? 100 שקל? 200? אתה הרי בכל מקרה לא רואה סיבה לתת כסף לעניים, אז תיתן להם מרצונך החופשי? אתה דן בהצעה הזו מאות אלפי ילדים לחיים ללא השכלה, ללא כל סיכוי לצאת ממעגל העוני. לפוליטיקאים אני לא חושב שצריך לדאוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני אם נשאיר את הכסף אצל ההורים, יווצרו מצבים שבהם סדרי עדיפויות מעוותים של ההורים ישפיעו בצורה קיצונית על העתיד של ילדיהם, הורה נרקומן למשל יוכל להשתמש באותם אלפי שקלים למימון סמים והילד יאלץ לוותר על ללכת לבית הספר. בעניין הבזבוז במשרד החינוך, ברגע שתפקידו של משרד החינוך יצטמצם לפיקוח על מערכת פרטית ולא ניהול המערכת יהיה הרבה פחות פתח לבזבוז מהמצב הקיים. מצב שבו ציבור מקבל דבר בסיסי כל כך כמו חינוך בצורת צדקה הוא בעייתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |