בתשובה ליעקב, 30/05/05 16:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני יכול להתלונן עליו שהוא לא הסגיר את הפושעים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להאשים אותו בהרבה דברים. השאלה היא האם הגון להאשים אותו על מה שהחברים שלו עשו? בעצם טענתי היא שאנשים יודעים שהיריב בעצם איננו כל כך נורא ולכן הם משקרים או סתם מעוותים, נותנים רושם מוטעה או מוציאים דברים מהקשרם כדי להראות שהיריב באמת נורא. מסקנה: אם אומרים על מישהו כל מיני דברים נוראים שאינם מדוייקים / נכונים, כנראה שמה שהוא כן עשה לא כל כך נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה אני חושש שלדעתך גם שאר ה*חברים* שלו לא עשו משהו "כל כך נורא". תקנני ואתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני רואה בזה האשמה נוראה ולכן אין צורך בהתנצלות. לגבי הר הבית, אני חושב שאנשים איבדו מזמן את הרציונליות והפרופורציות. לגבי טרור ללא אבחנה, אני מתנגד. אני שולל את הפעולה במכללה האיסלאמית. אני בוודאי מתנגד לירי על אוטובוס ערבי ללא אבחנה. לגבי היחס לאנשים, זה יותר מורכב. לא מדובר על רודפי בצע או תאבי רצח. מדובר על אנשים אשר פעלו בגלל שהרגישו שדם יהודי הפך הפקר וזו היתה לדעתם (ואני חושב שטעו) הדרך לצמצם את כמות הדם הנשפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שהבנתי, אבל אם אתה טוען שעלינו לתת לאויב להקיז את דמינו ולא להרוג באויב כדי להפסיק את ההרג, זה לא קשור לדילמת הקרונית. בא נציב דילמת קרונית אחרת: הנהג יכול להמשיך בדרכו ולדרוס חמישה אנשים סתם או שהוא יכול לפנות ימינה ולדרוס את הבן, הבת, הבן דוד והאח של זה שקלקל לרכבת את הבלמים במסגרת סכסוך משפחתי בין משפחת המקלקל והנהלת הרכבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם שאלה קטנה של למי נותנים קטר ביד. האנשים הללו החליטו שמותר להם להרוג ולפצוע כי *לדעתם* הם עושים יותר טוב מנזק. האנשים הללו *כן* דרסו אנשים סתם. אנשים כאלה הם מסוכנים ואין לאפשר להם להתקרב לקטרים, וכתבות עיתונאיות שלהם על איך לנהוג בקטרים גם כן חשודות בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל אחד יש קטר ביד. אחרת אין דילמת קרונית. "סבור רבנן לקרוביה משום שלום מלכות אמר להו רבי זכריה בן אבקולס יאמרו בעלי מומין קריבין לגבי מזבח סבור למיקטליה דלא ליזיל ולימא אמר להו רבי זכריה יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג אמר רבי יוחנן ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו" גיטין נו. יגאל עמיר חשב שהוא יכול להקריב את חייו ולהציל את עם ישראל. זו טעות גדולה, הוא לא הציל כלום ורק גרם יותר נזק, אבל כך הוא חשב. חברי המחתרת חשבו שהם יוכלו להציל חיי יהודים. הם טעו. אחד הדברים שאדם צריך ללמד את עצמו (במיוחד אני) זה לקבל את העובדה שלא כל בעייה הוא יכול לפתור. לדעת לפעול רק כשבאמת אתה יכול לעזור, ולשתוק ו/או לא להתערב כשההתערבות שלך לא תעזור. לעומתם, זכריה בן אבקילס יכל (לפי האגדה) למנוע את חורבן הבית. הוא ישב בחיבוק ידיים ולא עשה כלום. אני חושב לעצמי מה היה קורה אילו הרמטכ"ל לשעבר היה מודיע על התפטרותו בעקבות תכנית ההתנתקות ואומר שהוא לא יוכל להבטיח את בטחון תושבי המדינה אם התכנית תצא לפועל. ייתכן שהוא היה יכול לשנות במשהו את האסון הזה. קרונית אשר ללא ספק מובילה אותנו יותר קרוב לתהום. וגם אנשים קטנים יכולים לשנות. ברוסיה היתה מהפכה של השמרנים נגד גורבצ'וב שנכשלה, בגלל שילצין והעם יצאו לרחובות. ולסיום: נו באמת. חגי סגל היה שותף זוטר בהתנקשות באחד מראשי הערים ולכן הוא מנוע מלחוות דעתו 20 שנה אחר כך על דמות השבת במדינה. אתה רציני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיחווה דעתו כמה שהוא רוצה. רק שלא יצפה שלדברים יהיו תוקף מוסרי מי יודע מה. הכל התחיל מזה שאורי פז הביא מדבריו (בתום לב) בתור תניא מסייע, וכינה אותו "פובליציסט". עם כל הכבוד, זה לא הקליים טו פיים העיקרי של הנ"ל. אתה חושב שבשנות השמונים המוקדמות המצב בישראל היה דומה למצב ברוסיה בזמן נסיון ההשתלטות השמרנית? אתה חושב שהמצב של "המונים יוצאים לרחובות" דומה למצב של "מספר קטן של אנשים מתכננים לרצוח ערבים"? ואתה שואל לגבי הרצינות שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני חושב שהוא כותב היום במעריב בגלל שהוא היה במחתרת. חוץ מזה, בא נבחן את הדברים לגופם ונעזוב מי אמר אותם. הוא לא רמטכ''ל השבת. אני ניסיתי להכנס לדיון עקרוני על הקרונית ולהבהיר שלכל אחד יש קרון ביד. לא טענתי שהמצב דומה. נהפוך הוא. טענתי שבמחתרת טעו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |