בתשובה לרן בר-זיק, 29/07/01 12:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נקודת המוצא שלך היא שאדם לא יכול להנות מהחיים כשאין לו ירוק בעיניים. טוב, אז אני אצטט את אחד מהמורים שלימדו בתיכון שלי ואומר: "ואטס דה פאקינג קשר?!" אם הייתי צריכה לבחור בין חיים בעיר, מוקפת בבניינים אפורים, עם אי אילו פארקים מקומיים לרפואה, לבין החיים ב"מדבר" (שם אני חיה, בפעם האחרונה שבדקתי), לא הייתה לי שאלה בכלל מה אני מעדיפה. רמז- את הגמלים. אתה רוצה ירוק בעיינים כדי להיות מאושר? עזוב אותך מתל אביב או מהנגב. תעבור לגליל או לגולן. יש שם אחלה ירוק שבעולם. ותשאיר לי בבקשה את היופי שבוואדיות מאחורי הבית, את השקיעות המדהימות במרחביים העצומים של האדמה, ואת השקט שעל ראש הגבעות. ובנימה פסטורלית שלווה זו, אני הולכת להשקות את הקקטוס שלי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאדם שחי באילת מספר רב של שנים, יש לי רק דבר אחד להגיד: אם יעזו לייבש את הגינות והדשאים באיזור חיפה, אני בורח לחו"ל. כמה אפשר? די! מספיק! מדבר צחיח הוא נוף נחמד לטיול, אפילו ארוך. אבל לחיות ככה? לא מוכן. כל בוקר, כשאני פוסע בדרך לטכניון, אני נהנה מהנוף הירוק והמרנין. איך יכולתי לחיות בלי זה? השמש, כאשר היא מוחזרת מן הצומח, כל כך הרבה יותר עדינה. הצבע הירוק כל כך הרבה יותר שליו מהחום והצהוב החדים של הנגב. לסיכום: לא טוב היות האדם ללא צמחיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאדם שחי באילת מספר רב (קצת יותר, נדמה לי?) של שנים, אני רוצה רק לייצג את העמדה ההפוכה - אני בהחלט מסכים עם כל מילה שכתבה גברת עפרונית שם למעלה. רק שאין לי קקטוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נולדת באילת, לא? אם כך, אתה ודאי חי שם יותר ממני. למעשה, יכול להיות שאני משוחד - את שלושת השנים הראשונות של חיי ביליתי בדרום-קליפורניה הממוזגת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך בעיה עם סמיכויות, מר כליל החורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך, לעומת זאת, יש בעיה של הבחנה בין עיקר לתפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לך, לעומת זאת, יש בעיה של הבחנה בין טפל לתפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוד ישן? זוהי המרכזית בבעיותיו של "האלמוני". האחרות הן:פרנויה, הסתתרות חולנית, גועליות, ארסיות בוטה, גסות ועוד ועוד ועוד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מי שלא כותב את שמו בשורת השם (האופציונלי), מופיע בשם "האייל האלמוני". (לקוראים האחרים: אני יודע, זה מובן מאליו, אבל יכול להיות שדניאל קלטי, בעיקר בגלל יושרו חסר הפניות ובטחונו בתגובותיו, מעולם לא שלח את האייל האלמוני למשימות מסוכנות או בזויות יחסית, אלא העדיף "לעשות את הפעלולים בעצמו". אולי כדאי לבחון מחדש את תגובותיו, ובאופן כן לומר שלכל הפחות יש לו אומץ רב בכל שלא בחר לשלוח אותן תחת מעטה האלמוניות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני פחדן פתולוגי, ולפיכך לעולם אינני מסתתר. את שיש לי לומר אני אומר, בלוויית הדואל שלי, בלוקחי את ה"סיכון", שתיבתי הקטנה תוצף בדואלי-שטנה. ובהתאם לכנותי המוחלטת והמלאה, כמו גם לאמונתי, שהפחד הינו הנחות והבזוי ברגשות, הא לכם כתובתי: דרך אצ"ל 8 ב', קומה ג' משמאל, (צפון-מערב) רחובות, השפלה. אצלי, אין הסתתרות ואלמוניות. זה פשוט למטה מכבודי. אני קורא לכולם לנהוג כמוני - אלא אם כן אתם מפחדים... ;-)) שלכם, דני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כבר זכינו לראות גם את מספר הטלפון שלך. שלי, כמו של רוב הכותבים באתר, מופיע במדריך הטלפונים של בזק. וחוץ מזה, חשבתי שעברת לתל אביב, לא? אם אני מבין נכון, החלטת לחשוף את כתובתם של הוריך. אני מקווה שהדבר נעשה באישורם, אבל זה כבר ביניכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספיקינג אוף וויצ': חבר'ה, אם אתם מחפשים את מספר הטלפון שלי בספר הטלפונים, ומוצאים "דב ומרים קננגיסר" בת"א, נא לקחת בחשבון שאני לא נשוי, ובטח לא למרים, ואני גם לא גר בת"א. מדובר בטלפון של סבתי (וסבא שלי, ז"ל), וזה טיפטיפה לא נעים כשמתקשרים אליה ומבקשים את דב, שאינו בין החיים זה זמן מה. לתשומת לבכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתל-אביב עברתי רק לחודש אחד (מרס), ושבתי לרחובות, וגם כעת אני גר בדירה שכורה, כך שהכתובת דנן הינה שלי, ושלי בלבד. מעריך את העובדה, שאתה דואג לאיכות קשרי עם אמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לידע כללי, אני עובד באחת המחלקות הזוטרות של עיתון ''הארץ'', ולכן כל אחד מכם שהיה או הינו מנוי ''הארץ'', כם אם רק לחודש נסיון או חודש חינם בשנת תרפפ''ו, אני יכול בהקשת שמו במחשב שלי לדעת הכל עליו-מספר טלפון, כתובת כרטיס אשראי(אומ ספ חשבון בנק-תלוי איך הוא שילם). שוב אני מבהיר- אני עובד זוטר ביותר, ואני יכול לבצע את הפעולה הזו בשניות ובלי שתהיה אפשרות לגלות שאני ביצעתי אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שההערה בסוף היתה מתחת לכבוד האייל וגם מתחת לכבודך האישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני חושב שההערה בסוף הייתה דרכו של הכותב (האלמוני!) להראות לנו כמה קל בימינו לקבל מידע על אדם. שמת לב כמה פעמים ביום/שבוע/חודש אתה נדרש לתת את פרטיך האישיים? הפרטים הללו נרשמים במאגרי מידע, לא תמיד מתוך סיבה אמיתית אלא מתוך "נו, חשוב שיהיה מאגר מידע לארגון" והם נגישים כמעט בלי פיקוח לעובדים רבים. פעם התופעה הייתה כמעט יחודית לצה"ל. ועם מסוף על הרשת הנכונה יכולת לשלוף מידע רב. היום, כל מחלקת מנויים של עיתון, הזמנה טלפונית/דרך האינטרנט, שרותי תקשורת (בזק/חברות סלולר/כבלים/לווין) חברות האשראי וכמובן הבנקים, מחזיקים במאגרי מידע, שלא ברור מהי רמת האבטחה שלהם ואיזה שימוש נעשה בהם (ביודעין או שלא ביודעין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הגבתי להערתו האחרונה של יובל רבינוביץ', שבה הוא העיר למר קלטי על שהוא מוסר את הכתובת של הוריו(מה שהתברר אח''כ כהנחה שגויה). כנראה שחשבת שהגבתי למשהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא שהוא נתן איננה רלוונטית ואיננה ממחישה דבר, פרט אולי לכך שעיתון ''הארץ'' אינו ממדר את הגישה למאגרי המידע שלו באופן מספק (ואולי כן, הרי יכול להיות שהאלמוני הזה צריך יכולת גישה למידע הזה כחלק מעבודתו השוטפת). לא מדאיג אותי כלל שעובד בעיתון ''הארץ'' יכול לגשת לפרטי המנויים, כי כעובד בארגון הוא מחוייב לאותם כללי שמירה על סודיות ופרטיות שהארגון ככלל מחוייב להם. אם יום אחד יתברר למנוי כלשהו שפרטיותו נפגעה כתוצאה מפעילות של עובד אלמוני בעיתון ''הארץ'', הוא יתבע את העיתון (בלי שיתעניין אפילו מי העובד שסרח), והעיתון - לא העובד - יצטרך להסביר בבית המשפט איך ומדוע קרה הדבר. אותי היה הרבה יותר מדאיג אם הוא היה טוען ש''הארץ'' העביר את מאגר המידע שלו לחברה אחרת בלי רשות, או אם הוא היה מציג הוכחה שהמאגר הנ''ל ניתן לגישה גם ע''י גורמים חיצוניים שאינם חלק מהארגון, אבל זה לא מה שהוא אמר. גם הרמיזה (שלך) כאילו המאגר מוחזק ללא סיבה מספקת איננה רלוונטית במקרה של עיתון ''הארץ'', שכן ללא מאגר כזה אין אפשרות להחזיק מחלקת מנויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להבין את הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר לכלול במשפט אחד וולגריות ביבים ירודה בצרוף של נימה פסטורלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שמי שעובד וחי בעיר הגדולה צריך, לשיטתך, לחיות בגיהנום אורבני צחיח. רוב אוכלוסיות המדינה גרה בערים והגינות מסבות להם אושר - האם כולם צריכים לעבור לגליל ולצפון? ובבקשה תחסכי ממני את התובנות שלך מימי התיכון, במיוחד שהן לא קשורות לנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשתמש באיזו תובנות שאני ארצה. במיוחד כשהן _כן_ מגדירות במדויק את מה שאני רוצה לומר. ההתחייחסות שלי לא הייתה לרוב אוכלוסיית המדינה שגרה בערים והגינות מסבות להם אושר. ואם כולם יעברו לגליל ולצפון, אז כבר לא ישאר שם כל כך הרבה ירוק בכל מקרה. מה שכן טענתי, זה שלא בהכרח כולם אוהבים דווקא את הירוק. חלקנו מעדיפים את הקסם שבמדבר הצחיח. בניגוד למה שאתה טענת. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא לקחתי ממך את המדבר- את אל תקחי ממני את הירק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |