בתשובה לאייל בדוי, 29/05/05 17:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוא נניח את הפרשנויות הפיזיקליות והפילוסופיות בצד. אני יכול לנסות להסביר את ההתפלגויות המתמטיות (עליהן אתה כותב "הסיכוי לבחור בנקודה אקראית הוא שואף לאפס"). צריך להבין מה הפירוש המתמטי של "בחירה אקראית". כדי להמנע מכל התסבוכות הקשורות לבחירה מתוך אינסוף אפשרויות, במודל המתמטי של תורת ההסתברות אין שום בחירה; תורת ההסתברות יודעת לחשב (במדויק) את מידת ההסתברות לכל מאורע, אבל הפרשנות שקושרת את מידת ההסתברות ל"הסתברות" בתהליכים שיש בהם בחירה היא על אחריות הפרשן. מבחינה מתמטית, התפלגות אחידה על הקטע [0,1] היא בסך הכל פונקציה שיודעת מה מידת ההסתברות של קבוצות מסוימות בקטע; בפונקציה הזו המידה של תת-קטע [a,b] שווה להפרש b-a, ובפרט, המידה של קבוצה בת נקודה אחת (או אינסוף בן-מניה של נקודות) היא אפס (בדיוק). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמעט מקובל עליי. אם אין בחירה אז הסתברות מאורע ספציפי כלשהו היא אפס. השאלה שנשארת היא, הסתברות למה? התרחשות המאורע? במה תלויה התרחשותו? בחירה של צופה? גורם לא ידוע בעל הסתברות לא ידועה? כבר איני בטוח מאיפה התחלתם את הדיון, מכך שאתם משמיטים את הפרשנויות הפילוסופיות די בהתמדה, כנראה שלא התחלתם אותו מפרדוקס זנון, שמבחינה היסטורית למיטב ידיעתי הוא עניין פילוסופי מטפיסי. אם התחלתם אותו מנקודת התיאור המתמטית, אעיר רק שאין בעיניי קשר ישיר לפרדוקס הפילוסופי ושאי לכך כל מה שכתבתי היה צדדי לדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא נכון ש"ההתסברות של מאורע ספציפי כלשהו היא אפס". למשל, ההסתברות של המאורע "x קטן מחצי" היא חצי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאורע ספציפי התכוונתי כמובן ל" x שווה חצי" הספציפיות אותה הסברת ודאי נכונה הסתברותית, עמעמתי אותה והסתמכתי על ההקשר. ההקשר, ההקשר... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |