|
"אתה בטוח? שמעתי פעם על קיום של מה שמכונה "סחורות ציבוריות", שמהן נהנה כלל הציבור, אבל אף אחד לא רוצה לשלם עבורן אם הוא לא חייב. למה? כי אם כולם נהנים, למה לי לשלם? ששאר הפראיירים ישלמו. בהנחה שכל בני האדם רציונליים, התוצאה תהיה שאף אחד לא ישלם, ואז אכלנו אותה. האם אתה מניח שרוב בני האדם פראיירים?"
אתה מניח ש"כולם נהנים" באופן שבו הם נהנים כיום: באופן גלובלי וללא תשלום. זו אינה הנחה תקפה ביחס להצעה שלי. אני מניח, שאם תמומש הצעה ברוח דברי יהיו מספר מסלולי תשלום עבור שירותי משטרה וצבא במשולב. נאמר: א. מסלול ביטוח מקיף: משלמים עבור ביטוח גלובלי. ומקבלים הגנה כוללת, חינם בכל מקרה בו נדרש טיפול, בתוספת קדימות בטיפול ביחס לאחרים. ב. ביטוח נוסף פרטי, שמן הסתם ייעזרו בו אנשים מסוימים הזקוקים להגנה נוספת מיוחדת (לדוגמה, סוחר יהלומים). ג. ללא ביטוח: לא משלמים כלום ואם נזקקים לשירות משטרתי הוא מוגש, אך אחרי יישומו נדרש תשלום עבור השירות.
"יתר על כן, כמו שיהונתן אמר, אם כבר אני משלם לצבא ולמשטרה מרצוני החופשי, למה לא להציב תנאים? אני מוכן לשלם רק לתחנת שעות ביממה"
מי אמר שאסור לך להציב תנאים? הצב גם הצב. הסייג יהיה נכונותך לשלם עבור השירות.
|
|