|
||||
|
||||
בני ציפר מדבר על נמרודי אבל חד גם על לסלאו ושירי מיימון. "אני לא אובה בשורת גאולה, אם מפי מצורע היא תבוא", כתבה המשוררת רחל. הבשורה, במקרה זה, היא המערכה הפופוליסטית - העטופה בקיטש סנטימנטלי נוסח "מה עושים למדינה שלנו" - שמנהל מעריב... ...אם זיכרוני אינו מטעני. זה היה קטע מהחקירה של נמרודי במשטרה. ראו אז את נמרודי מנצל את צאתו של החוקר מהחדר כדי לבלוע מסמך מפליל שהיה על השולחן וראו אותו גם שותה מים כדי שהנייר יירד. כן, היו זמנים... |
|
||||
|
||||
אני דווקא מוטרד מכך שציפר מטיל סרה במי שהופעתה הדגימה יותר מכל את היותנו עם קטן וזקוף חזה. |
|
||||
|
||||
צ''ל כמובן ''מדבר סרה'' או ''מטיל דופי''. |
|
||||
|
||||
כשקראתי את ציפר מצטט את רחל חשבתי שאני דוקא כן אובה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |